מרטין גרדנר – מתמטיקה, ספרות, קסמים

מדי פעם אני מספר כאן בבלוג שאין לי השכלה מסודרת, לא אקדמית וגם לא תיכונית. התחלתי להבין את עצמי ואת היחס שלי ללימודים רק כשקראתי, בגיל די מבוגר, משפט שאמר פעם וינסטון צ'רצ'יל: אני מאוד אוהב ללמוד, רק לא אוהב שמלמדים אותי.

פתחתי בהקדמה הזאת כי הרשומה הפעם מוקדשת לאדם שאני מעריך מאוד, אבל ברוב הדברים שבהם עסק ושבזכותם רכש לו מעריצים רבים, אין לי שמץ של מושג.

שמו מרטין גרדנר.

גרדנר חי בין השנים 2010-1914 ובעיסוקו היה סופר, חוקר ספרות, מתמטיקאי וקוסם.

מתוך כמאה ספרים שכתב, שניים מהם אני מכיר ואוהב ולמדתי מהם הרבה:

כל מי שמעוניין לאסוף מידע על אליס או על ציד הסנרק מגיע לספרים האלה. גם הספרים המוערים בעברית שכתבה רִנה ליטוין מבוססים ברובם על הספרים של גרדנר.

בהקדמה לאליס המוער, מתייחס גרדנר לתפיסה שלו בפרשנות לאליס ואני מביא כאן קטע שכל כך קרוב לליבי שאני מרשה לעצמי להגיד שהרוח הזאת שגרדנר מייצג שורה על כל הרשומות בבלוג שלי:

ישנם שני סוגי הערות שנמנעתי מהם ככל יכולתי. לא בגלל שקשה לעשות אותן או שאסור לעשות אותן, אלא בגלל שהן כל כך קלות לעשייה, עד שכל קורא נבון יכול לעשות אותן בעצמו. אני מתכוון להערות אלגוריות ופסיכואנליטיות.

כמו בטקסטים של הומר, התנ"ך וכל שאר ספרי הפנטזיה, ספרי "אליס" מתמסרים בקלות לכל סוג של פירוש סימבולי – פוליטי, מטאפיזי או פרוידיאני. חלק מההערות המלומדות מסוג זה הן משעשות מאוד.

לדוגמה, במאמר על לואיס קרול וזרם אוקספורד ("לונדון מרקיורי, יולי 1933), כותב שיין לזלי שמצא באליס היסטוריה סודית של המחלוקות הדתיות באנגליה הוויקטוריאנית. צנצנת המרמלייד הכתומה למשל מסמלת את הפרוטסטנטים (ויליאם מאורנג', מבינים?). מלחמת האבירים הלבנים באבירים האדומים היא הריב המפורסם בין תומס האקסלי והבישופ סמואל וילברפורס. הזחל הכחול הוא בנג'מין ג'ואט, המלכה הלבנה היא הקרדינל ג'ון הנרי ניומן, המלכה האדומה היא הקרדינל הנרי מאנינג. חתול הצ'שייר הוא הקרדינל ניקולס וייזמן, והג'אברווקי "מייצג באופן אמיץ את דעתם של הבריטים על האפיפיורות".

בשנים האחרונות הנטייה לפירושים נטתה באופן טבעי לפרשנות פסיכואנליטית. אלכסנדר וולקוט הביע פעם הקלה מכך שהפרוידיאנים לא חקרו את החלומות של אליס; אבל זה היה לפני 20 שנה. וכעת, אללי, כולנו פסיכולוגים חובבים. אנחנו לא צריכים שיגידו לנו מה פירוש ליפול אל תוך מאורת הארנב או להתכרבל בתוך בית קטן כשרגל אחת תקועה בארובה. הבעיה היא שכל יצירת נונסנס מוצפת בכל כך הרבה סמלים מזמינים, עד שאפשר להתחיל בכל הנחה שנראית לך לגבי הסופר ומשם לבנות תיאוריה מרשימה. תחשבו למשל על הסצנה שבה אליס מרימה את קצה העיפרון של המלך הלבן ומתחילה לכתוב. בתוך חמש דקות אפשר להמציא שישה פירושים שונים. האם פירושים אלה היו בתת המודע של לואיס קרול – זו שאלה אחרת. יותר רלוונטית העובדה שקרול היה מעוניין בתופעות על טבעיות ו"כתיבה אוטומטית" ואסור לשכוח שרק בטעות העיפרון בסצנה הנ"ל מעוצב כפי שהוא מעוצב.

אין לגרדנר שום בעיה לצטט אחרים, כמו בהערה על הצלופח הזקן בפרק 9 של אליס בארץ הפלאות:

עוד הערה שלו שאני מבקש להביא כאן קשורה למלכה האדומה, שפוקדת: "ערפו את ראשה!"

זאת הזדמנות לספר שגרדנר אהב מאוד את ספרי ארץ עוץ והוציא גם ספר מוער על הקוסם מארץ עוץ.

אני מודה שבעניין ארץ עוץ אני פחות מתלהב ממנו. לעומת זאת אני חולק איתו אהבה לג.ק. צ'סטרטון.

היום קצת קשה לקבל את דעותיו של צ'סטרטון, שהיה נגוע באנטישמיות, בעיקר כשהיה תחת השפעתו של ידידו הקרוב הילר בלוק, אבל אני אוהב מאוד את סיפורי האב בראון. גרדנר הוציא גם ספרים מוערים לתמימותו של האב בראון וגם להאיש שהיה יום חמישי:

למי שכבר שכח או פספס, אני ממליץ לעבור שוב על אליס המוער שתרגמה רִנה ולקרוא רק את ההערות. זה מרתק.

טוב, אז עד כאן החיבור שלי למפעלו של מרטין גרדנר, שקשור להערות בספרים, ומכאן עוד על הכישרונות הנפלאים שלו, שבהם אין לי מושג, אבל אלה מכם שאוהבים מתמטיקה, קסמים, חידות ופילוסופיה פופולארית (יש לי כמה קוראים כאלה. אחדים אני מכיר אישית), תמצאו בהם עניין, אם לא מצאתם כבר לפני כן.

אני בטוח שבין קוראיי יש מי שמכירים מושגים כמו:

פוליאומינים

פלקסג'ונים

קוביית סומה

פנטומינוס

ועוד, ועוד, שלי אין מושג בהם.

לגרדנר עצמו היו לדבריו בעיות בלימוד חשבון ומעולם לא למד מתמטיקה מעבר לתיכון. ובכל זאת הייתה לו השפעה עצומה על המתמטיקה במחצית השנייה של המאה ה-20.

בין המעריצים שלו, מלבד קרמן, נמנים:

ו.ה. אודן, ארתור ס. קלרק, קארל סייגן, אייזיק אסימוב וריצ'רד דוקינס.

בין שאר ספריו ומאמריו הוא כתב שתי חוברות סאטיריות על אורי גלר, בהן פירט איך גלר עושה את הקסמים שלו. הוא הוביל את שורת הכותבים והמדענים שביקרו את מה שהם כינו "מדע הזבל", כולל בעניינים רפואיים. גם בתחום הקסמים גרדנר נחשב למוביל דרך, ורבים מחבריו היו קוסמים.

כאן הוא בחברת ג'יימס ראנדי, הקוסם הידוע ושותפו של גרדנר לספקנות המדעית (בתמונה משמאל):

והנה כמה מהספרים שלו:

עד כאן על קצה קצהו של המזלג על מרטין גרדנר, כדי להביא אותו לידיעת מי שלא מכיר.