דור ההמשך של הספרים

חבר שלי שכותב ספרי ילדים סיפר לי שפעם הוא נתקע באמצע הכתיבה והיו לכך שתי סיבות. האחת כי הוא לא ידע איך לגמור את הספר, והשנייה כי הוא כבר התחיל לכתוב את החלק השני…

כשהיינו ילדים וקראנו את מחניים של פרנץ מולנר, היו כמה ילדים שכבר קראו את ספר ההמשך איזהו גיבור. רק אחרי כמה שנים הבנו שמולנר כתב למעשה רק ספר אחד, אבל בארץ הפכו את זה לספר ולספר המשך…

היו גם ילדים שהתפארו שקראו את ספר ההמשך של דון קישוט וגם של רובינזון קרוזו ובנו על זה שחלקנו לא ידענו אם יש באמת ספרי המשך לספרים האלה.

כילד, הייתי משוכנע שלכל ספר שאני אוהב חייב להיות המשך.

מי שלא זוכר, לחסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט היו 43 ספרי המשך.

מישהו קרא את כולם?

ברשומה הזאת לא תמצאו דעות בעד או נגד ספרי המשך, אבל אני מקווה שההרהורים שלי יעניינו אתכם.

קודם כל, מה זה ספר המשך?

ברור לגמרי שאמיל ושלושת התאומים (שבתרגום הישן בחרו לקרוא לו אמיל והתאומים כי פחדו שהשם יישמע לקורא הצעיר כמו שגיאה רחמנא ליצלן) הוא ספר המשך לאמיל והבלשים. לא רק שמדובר באותם גיבורים, שהתבגרו קצת, אלא בהקדמה מספר קסטנר שהוא נוכח בצילומים של אמיל והבלשים.

אבל האם האקלברי פין הוא המשך של תום סויר?

גם כאן שני הגיבורים הראשיים נמצאים בשני הספרים, אבל אם האקלברי הוא גיבור משנה בספר תום סויר, בספר האקלברי פין הוא זה שהספר נכתב מפיו. אבל לתום סויר יש ספרי המשך שהם באופן ברור ניצול הצלחה – תום סויר הבלש ותום סויר בחו"ל.

אגב, אמיל ושלושת התאומים לא נחשב להצלחה גדולה – בעיני רבים וגם בעיניי – אבל האקלברי פין הוא לכל הדעות ספר גאוני, שעולה באיכויותיו הספרותיות על תום סויר.

ופה כמובן עולה השאלה על ההבדלים באיכות שבין הספר המקורי לספר ההמשך או ספרי ההמשך.

רוב מי שכותב ביקורות על ספרי ילדים חושב שספרי חסמבה הראשונים טובים בהרבה מהאחרונים (לי אין דעה בעניין).

יש שטוענים שבאליס בארץ המראה, דהיינו ספר ההמשך לאליס בארץ הפלאות, יש יותר רעיונות פילוסופיים מאשר בארץ הפלאות.

ויש מי שחושב, כמו וולט דיסני למשל, שבעצם מדובר באותו ספר, ולכן בסרט אליס של דיסני יש עלילות משני הספרים.

אמשיך בשאלה: מה זה ספר המשך?

אין ספק שריידר האגרד לא היה כותב את אלן קווטרמיין אם לא היה כותב לפני כן את מכרות המלך שלמה, שזכה להצלחה ענקית. רבים, ואני ביניהם, רואים באלן קווטרמיין המשך למכרות המלך שלמה, אבל דמותו של אלן קווטרמיין מופיעה בספרים נוספים שכתב האגרד. האם גם הם ספרי המשך?

אתם יודעים כמה ספרי המשך יש לספר הקוסם מארץ עוץ?

13. אין לי מושג כמה מהם, אם בכלל, תורגמו לעברית, ולכן מעט מאוד מכירים אותם בארץ. אבל בארצות הברית עדיין קוראים הרבה את הספרים האלה.

גם מרי פופינס חוזרת אלינו עם המטרייה בעוד שבעה ספרים. את רובם לא תמצאו היום בחנויות, גם לא באנגליה.

יש סופרים שנחשבים לאוהבי ממון ופרסום ולכן נחשבים כמי שניצלו את ההצלחה והפכו אותה לתעשייה.

הידועים בהם הם אדגר רייס בורוז, שכתב 24 ספרי טרזן.

וקארל מאי, שיד הנפץ שלו הוא גיבורם של כמה ספרים. הנה כמה שיצאו בעברית:

שניהם עדיין רחוקים מהמספרים של יגאל מוסינזון.

יש ספר המשך אחד אהוב עליי במיוחד, וכבר שנים אני מנסה להשיג אותו, ללא הצלחה, וזהו ספר ההמשך של השד מכיתה ז' (או השד מהשביעית בתרגום הנכון יותר), המחבר מקושינסקי והקוראים כל כך התאהבו בגיבור הספר אדם ציסוֹבסקי ובאהובתו וַנדָה גונסובסקה, כך שהוא כתב בעקבותיו את החרב השבורה. מאז שקראתי אותו בנערותי אני מחפש אותו. אם במקרה מישהו מכם יכול לעזור לי למצוא או למכור לי את החרב השבורה, אשמח מאוד.

ספריו של טולקין לא מצאו מסילות לליבי. ובכלל לא התחברתי למה שנקרא "פנטזיה". בעבר סיפרתי שאיירתי ועיצבתי את העטיפה של ההוביט בתרגום הראשון לעברית, של משה הנעמי.

כשהספר הגיע לידיו של טולקין הבן, הוא שלח לי מכתב מנומס, בו נכתב שהאיור יפה מאוד, אבל אין בספר סצנה כזאת שבה ההוביט נלחם בדרקון…

לפני שהמו"ל הספיק לחפש עטיפה חדשה, יצא לאור התרגום השני, זה שעשו הטייסים שהיו בשבי במצרים.

גם את ספר ההמשך שר הטבעות לא קראתי ביסודיות, אבל מי שמבין בז'אנר הזה אמר לי שספר ההמשך חשוב יותר מההוביט.

באותו תחום, למי שלא זוכר, דהיינו ספרי הפנטזיה, יצאו עד היום שבעה ספרים בסדרת הארי פוטר. אני מניח שזה המקרה שעליו יגידו "על פי דרישת הקהל".

גם יו לופטינג שכתב את דוקטור דוליטל המשיך וכתב עוד 11 ספרי דוליטל. "קיבלתי המון מכתבים מקוראים שביקשו שאכתוב עוד…" כך הוא העיד.

כמה מהם קראתם?

אצלי בראש הם קצת מתחברים, וקשה לי לזכור איזו עלילה אני זוכר מאיזה ספר.

ספר שלושה בסירה אחת של ג'רום קלפקה ג'רום זכה לתרגומים רבים בעברית, אחד מהם שלי:

גם לספר הזה יש המשך, שזכה לשני תרגומים בעברית. הראשון ביניהם הוא של גבריאל רוזן, שאיירתי לו את העטיפה:

גם במקרה זה יש הטוענים שג'רום רצה להרוויח עוד מההצלחה של הראשון וחברים רבים טוענים שהוא פחות טוב.

אם להאמין לג'רום (ואני לא שייך למאמינים) הוא כתב את שלושה בסירה אחת כדי לגרום לקהל לאהוב את התמזה והכניס פה ושם כמה אתנחתאות קומיות. כלומר, הוא לא התכוון לכתוב ספר מצחיק…

את שלושה בבומל הוא כתב כשהיה נחשב בעיני רבים – פרט לעורכי הפאנץ' – כהומוריסט גדול, והא ראייה היא שאת גרמניה, היער השחור ואפילו פראג, שגם היא מוזכרת בספר, הוא לא הכיר לעומק כמו שהכיר את התמזה.

עדיין שווה לקרוא את שלושה בבומל, ולדעתי הוא די מצחיק.

בספרים לילדים קטנים, מה שנקרא "טף" או "פעוטות", כמעט לכל ספר מצליח נכתב מייד ספר המשך, לכן לא הכנסתי את הז'אנר הזה לרשומה.

אבל אזכיר בכל זאת ספר אחד, מאחר שהספר הראשון בסדרה הוא אחד מספרי הז'אנר הזה שאני אוהב במיוחד מדליין של במלמנס:

אז למי שלא יודע יש לספר הזה עוד חמישה ספרי המשך ואם דעתי חשובה לכם, אז אני, כמי שמעריך מאוד את במלמנס חושב שכל החמישה נופלים באיכותם ממדליין המקורית.