כולם אוהבים את הירח

"רק מבוגרים חושבים שהמוכר הוא לא מעניין".

(מרגרט וייז בראון).

את האיור שלעיל רבים מכירים. ולמי שלא מכיר או זוכר: בשנת 1902 הופק בצרפת הסרט הקצר מסע אל הירח של הבמאי ז'ורז' מֶלְיֵס. ישנה איזו רשימה של 100 הסרטים הגדולים ביותר (אין לי מושג מי אחראי לרשימה), והסרט הזה הוא במקום ה-84, למי שזה חשוב. הסרט נעשה פחות או יותר על פי הספר של ז'ול ורן, ולמי שלא ראה את הסרט אני ממליץ לחפש ולצפות. קל מאוד למצוא אותו ברשת.

אז הרשומה הזאת היא על הירח באיור, ובעיקר בספרי ילדים.

כשהייתי ילד אהבתי מאוד את הספר הזה של אנטול סטרן:

אגב בעבר כתבתי גם על הספר וגם על המחבר, שהוא דמות מעניינת, ובקרוב תעלה עליו רשומה נוספת. אחד הגיבורים שהמציא סטרן בספרי הילדים שכתב היה איש קטן שמעשן מקטרת גדולה, שסטרן נתן לו את השם זֶגָנְעֵדֵן. הנה הוא באיור של לאה גרונדיג:

והנה הוא בשתי גרסאות שלי, שלא הופיעו בספרים:

על פי הסיפור היה לזגנעדן בית חרושת לחלומות על הירח. היה שם משק עם פרות כסף, שאת החלב הכספי שלהן היה זגנעדן שופך על פני האדמה. אם אתם לא מאמינים, הנה זה בתרגום של שמעון מלצר, כי סטרן כתב בפולנית ובאידיש:

מספרים "קלאסיים" לילדים על הירח, כמו זה למשל, שבהמשך אתייחס אליו, לא זכיתי ליהנות כילד:

והספר המקסים הזה נכתב לצערי כשהייתי זקן:

וכאן אני מבקש סליחה מכל חבריי הסופרים שאני לא מראה את ספרי הירח שלהם, ויש המון תאמינו לי, ואם לא לי אז למרשתת.

כשכתבנו תומר בני ואני את הספר הזה:

היה שם מדור על הקשר בין כדור הארץ לירח שנפתח כך:

ואחר כך היו בו שמונה וריאציות:

ומכל הירחים שציירתי, והיו רבים כאלה, הנה הווריאציות מהספר הזה שכתבה תמי לוי-נחום:

וגם שני איורים מהספר הזה:

וכעת לספרים לילדים על הירח.

אז כמובן שהכי טבעי להתחיל בספר הזה:

שקיים כאמור לעיל גם בעברית.

למרות שהירח מופיע בו בשם הספר וגם במשפט אחד בטקסט, הספר הזה הוא לא על הירח. אם להאמין לכמה חוקרים, הספר הזה שינה את עולם ספרי הילדים. לטענתם, כאשר הספר יצא באנגלית (1947), הגברת מרגרט וייז בראון מאסה בסיפורים הדמיוניים.

המשפט שמופיע בתחילת הרשומה, רק המבוגרים חושבים שהמוכר לא מעניין, היה המוטו לתפיסת העולם של בראון בכתיבתה לילדים. היא הייתה מושפעת לדבריה מווירג'יניה וולף ומגרטרוד שטיין, והיא התעקשה לכתוב את ספרי הילדים שלה על העולם שהם מכירים, דהיינו הדברים הכי בנאליים.

הנה מרגרט וייז בראון (1952-1910):

[צילום: קונסואלו קנגה]

היא מתה בגיל 42, ולפי הביוגרפיה שלה היא הספיקה הרבה בחייה הקצרים.

מכיוון שאני מספר עליה ככותבת ספרי ילדים, אדלג הפעם על פרשיות האהבה הסוערות שלה עם גברים ונשים, על הוצאות ענק שהוציאה על מוצרי יוקרה, כולל מכוניות, ואפילו על צילומי העירום והשחייה בעירום שפרסמו אותה. אבל מכיוון שהדמויות בספר לילה טוב ירח הם ארנבים, כדאי לספר שהיא גם השתתפה בציד ארנבים ואהבה מאוד ללבוש פרוות, ואפילו כתבה על זה בספרי הילדים שלה.

יש מי שמקשר את השיגעון שלה לפרוות לאמנית השוויצרית מרט אופנהיים בת זמנה, וחבריה סיפרו שאהבה את העבודה הידועה של אופנהיים, ארוחת בוקר בפרווה:

הנה מרט אופנהיים:

אין לי מושג אם השתיים נפגשו, אבל אני מנצל את ההזדמנות להמליץ אל ספר מעניין שראה אור לאחרונה בהוצאת תשע נשמות, ספרו של חגי כנען, האוזן של ג'קומטי. בספר מסופר על חוקרת אמנות המחפשת יצירה אבודה של מרט אופנהיים:

בראון פרסמה כ-70 ספרים בחייה, ולאחר מותה פורסמו עוד כמה עשרות. הספר הראשון שזכה להצלחה היה הארנב הנמלט:

הוא ראה אור בשנת 1942. ואז, חמש שנים מאוחר יותר, יצא לילה טוב ירח, שגם בו הדמויות הן ארנבים, והוא הפך להיות אחד מספרי הילדים הנמכרים והאהובים ביותר בעולם.

אני מודה שאני מוצא הרבה חן בספר הזה אבל זה עדיין לא מסביר בעיניי את ההצלחה המטורפת שלו…

לפני מותה ביקשה הגברת בראון שעל הקבר שלה יהיה כתוב: "כאן נחה מרגרט וייז בראון, שכתבה ספרים ושטויות".

ואם בטקסט יש משהו פיוטי, את האיורים בכלל קשה לי להבין. כן, יש בהם פשטות ותמימות, וזה אולי מה שהורים רוצים שהילדים יאהבו. הנה כמה עמודים מהספר:

מי שרוצה להיזכר בסיפור תוכלו להקשיב לו כאן באנגלית וכאן בעברית.

מי שאייר את הספר הוא קלמנט הרד:

הוא היה מבוגר מבראון בשנתיים והוכשר כצייר ואדריכל. בין מוריו הוא מציין את פרננד לז'ה. הנה שתי עבודות ציור שלו (התמונה השנייה היא פרט מתוך הראשונה):

כשהרד פגש את בראון הם הפכו לצמד שהפיק יחד המון ספרים. למשל אלה:

אבל פרט לעבודה המשותפת עם בראון, הוא אייר כמה עשרות ספרי ילדים שאיירה בת הזוג שלו, כמו אלה למשל:

אני רואה לחובה לספר על עוד ספר, וכוונתי לספר הזה:

למי שעוקב אחריי אני לא צריך לספר על טומי אונגרר.

מכיוון שבארץ לא הכירו את הצד ה"פורנוגרפי" של טומי אונגרר, ספרים רבים שלו תורגמו לעברית מבלי שיישמעו קריאות להחרים אותו, כמו שקרה בארצות הברית.

נדמה לי שדווקא הספר הזה לא תורגם לעברית.

מבין שפע הספרים שבהם מנסים ללמד ילדים להתייחס יפה לאחר, לשונה, לזר – זהו בעיניי הספר הכי מקורי.

הנה כמה איורים מתוכו:

וכאן תוכלו לראות ולשמוע אותו.

יש המון ספרי ילדים שבהם הירח הוא אחד הגיבורים. הנה לסיום עוד כמה עטיפות של ספרים שבהם זורח הירח:

***