פעם, לפני כ-30 שנה, נכנסתי לגלריה בפראג ומצאתי שם את החוברת הזאת:

כמה מהעבודות שראיתי בה היו גם על הקירות. ככה נפגשתי לראשונה עם עבודותיו של האיש הזה:

שמו יז'י שאלָמוּן והוא מאייר צ'כי. בדרך כלל אין לי נטייה או צורך להכיר אישית יוצרים חשובים, אפילו כאלה שאני מעריץ את עבודתם. אבל במקרה של שאלמון ממש בא לי לפגוש אותו. רק שנים רבות לאחר מכן, כשהכרתי את המאייר הצ'כי יז'י סליבה, שהיה תלמידו של שאלמון, ביקשתי מיז'י שיכיר בינינו, אבל אז שאלמון כבר היה חולה ולא זכיתי להכיר אותו.
שאלמון (2022-1935) הוא בעיניי מגדולי המאיירים של המאה ה-20 ובעבר כתבתי עליו. בחוברת שהצגתי למעלה ריכז שאלמון איורים וסקיצות לספרים שאייר, סקיצות שלא כולן נכנסו לספרים. הכוונה היא לספרים שאינם מיועדים לילדים, שכיום כמעט שלא מצרפים להם איורים. האהבה שלו לסופרים וספרים מדברת אל ליבי, וחלק מהספרים שאותם אייר אהובים גם עליי. למשל, מועדון הפיקוויקים של דיקנס.
אני מודה שלמרות שאני מכיר היטב את מועדון הפיקוויקים קשה לי לזהות למה בדיוק התכוון יז'י כשאייר את האיורים האלה:


שמחתי לראות שהוא מכיר ואוהב את טריסטראם שנדי של לורנס סטרן:



וכמובן גם את צ'כוב. למרות שלא הצלחתי לזהות את היצירה שעבורה הוא אייר את זה, אבל לשמחתי איסי שק (כאן בתגובות. ראו למטה) זיהה, ומדובר במחזה השחף. תודה איסי:


ועוד ספר אהוב עליי, ששמחתי לגלות שני איורים שלו שעשה שאלמון, הוא חוליו חורניטו של איליה ארנבורג:


אילו רישומים נפלאים.
שאלמון אהב מאוד כמה מסיפורי המתח, ביניהם הרציחות ברחוב מורג של אדגר אלן פו:



וגם לא הופתעתי שהוא אהב מאוד את סימנון:


ומכאן לסופרים שאני פחות מכיר.
למרות שאיוואן בונין הרוסי הוא סופר ידוע מאוד ואפילו זכה בפרס נובל, לא קראתי דבר שלו. הספרים שלו גם תורגמו לעברית. לספר האדון מסן פרנציסקו אייר שאלמון כמה איורים נפלאים:





על רוברט בלוך לא שמעתי מעודי, אבל כשראיתי ששאלמון אייר לו, התחלתי לחפש והתברר לי שהוא היה סופר אמריקאי שכתב סיפורי הפשע והאימה. התברר לי גם שהוא זה שכתב את פסיכו, שעל פיו עשה היצ'קוק את אחד הסרטים הידועים בהיסטוריה.
הנה שני איורים של שאלמון ליצירות של בלוך. אין לי מושג לאיזה ספר אבל על פי הכתוב מדובר כנראה בספר שקשור בג'ק המרטש:


עוד סופר שגם אותו למדתי להכיר מהאיורים של שאלמון הוא אוטה הופמן (Ota Hofman), צ'כי שחי בין השנים 1989-1928 ושמו האמיתי היה אוטה דבורסקי.
מסתבר שהיצירה אדון טאו, שעבורה אייר שאלמון את האיורים הבאים, נחשבת בצ'כיה ליצירה חשובה וידועה:


תראו אילו רישומים נפלאים.
למדתי המון מהאיורים של יז'י שאלמון. אני מקווה שגם אתם.
והנה עוד איורים מהחוברת הזאת, בלי שמות הספרים:








עוד על שאלמון תוכלו לקרוא ולראות כאן.







כמה עושר ואושר,תודה!
1) היצירה "הבלתי מזוהה" של צ'כוב באיור של שאלאמון היא "השחף", שבה במערכה הראשונה מונח אקדח על השולחן וברביעית קונסטנטין מתאבד באמצעותו.
2) אני זוכר שאיוואן בונין קיבל את הנובל שלו ב-1933, כי יחד איתו אז שלושה מייסדי המכניקה הקוונטית (הייזנברג, שרדינגר, דיראק) קיבלו את שלהם.
תודה איסי! הוספנו את המידע בפוסט 🙏
איורים מעניינים ומקוריים – תודה!