רוג'ר פרייס והדרוּדלס

בשנת 1957 יצא הספר הראשון שאיירתי. הוא נקרא העיקר שיהיה שמח וכתב אותו שבח וייס.

האיורים שעשיתי לספר היו בעיקר צלליות כאלה:

והיו בו גם דרודלס שהמצאתי (ראו בסוף הרשומה). זה היה ארבע או חמש שנים אחרי שרוג'ר פרייס המציא את החידות הוויזואליות ההומוריסטיות שהוא קרא להן "דרודלס".

הנה רוג'ר פרייס:

פרייס עצמו צייר את עצמו ככה:

וכתב את הטקסט הבא:

כפי שאתם יכולים להבחין אחרי שבחנתם בעיון את הפורטרט העצמי המצוין הזה, אני גבוה, בעל כוונות טובות, פנוי ואוהב לבלות. התחביבים שלי הם טניס, רכיבה על סוסים, סופטבול, שיט, אגרוף, היאבקות, ירי למטרות חרס מעופפות, גולף, סקווש, מרוץ שקים, טיולים בטבע, שחייה וכדורעף.

לרוע המזל אף פעם אין לי זמן לעסוק באף אחד מהם. אני אידיאליסט, וכמו רוב האידיאליסטים אני מעדיף קיום ספרטני, להקדיש את האנרגיות לאידיאל שלי – עשיית כסף. מכיוון שאני טוב לב אני גם משעשע גבירות צעירות, ואני מתעקש להתחלק בחשבונות, מפני שאני לא אוהב להיות חייב לאף אחד.

אני גר לבדי עם בן הלווייה היחיד שלי קוף המרמוסט ההיסטרי שלי, ששמו אלברט א. אוּק. למרות שהמוח של אוק גדול פי שמונה מזה של בן אדם (ביחס למשקלו – כ-200 גרם), הוא עקשן ביותר. אחרי שישה חודשי אילוף סבלני והדגמות, לא הצלחתי ללמד אותו לנקות את הכלוב שלו, או לסדר את המיטה שלו, או להיות בשקט. למעשה הדבר היחיד שהצלחתי ללמד אותו עד עכשיו הוא לנשוך לי את האף.

ומידע קצת פחות מצחיק.

רוג'ר פרייס היה הומוריסט אמריקאי מצליח שחי בין השנים 1990-1918. הוא נולד בצ'רלסטון, וירג'יניה המערבית, למד באוניברסיטת מישיגן ובאקדמיה לאמנות בשיקגו.

הקריירה שלו כהומוריסט התחילה בשנות ה-40, כששיתף פעולה עם בוב הופ והיה אחד מכותבי הבדיחות שלו. הוא השתתף בתכניות טלוויזיה רבות וגם הנחה כאלה.

בשנת 1953 הוא המציא את הדרודלס, שהפכו להיות שיגעון בעולם המערבי.

פרייס היה משוגע למשחקי מילים, ובאותה שנה שבה המציא את הדרודלס פיתח יחד עם חברו לאונרד סטרן סדרה של ספרים שמבוססים על משחקי מילים שנקראו Mad Libs. העיקרון הוא השלמת חלקי משפט (שם תואר, שם עצם, פועל).

הנה עמוד מספר כזה:

על מקור שם הספר מספר פרייס: "אכלנו במסעדת סארדי ושמענו בשולחן סמוך שחקן מתווכח עם הסוכן שלו. השחקן, שרצה להגיד טקסט באופן ספונטני, כלומר בלי להתכונן, השתמש בביטוי ad lib והסוכן אמר שזה רעיון מטורף – Mad.

ההצלחה של ספרי ה-Mad-Lib הייתה עצומה.

פרייס היה נשוי ארבע פעמים וגם התגרש ארבע פעמים, ויש לו שני ילדים מאשתו השנייה.

הוא מת ב-1990 בסטודיו סיטי, קליפורניה.

וכעת לדרודלס:

הדרודלס הביאו לעולם את החיבור האולטימטיבי בין ההומור החזותי להומור המילולי, שכן האיורים עצמם נטולי הומור וכך גם הטקסט. ההומור מתקיים רק בחיבור בין השניים.

הנה דוגמה לכמה דרודלס שרבים מכירים:

מקסיקני יושב על פסי רכבת

חזיר הולך מאחורי האסם

דוב מטפס על עץ

אונייה מגיעה באיחור להציל מכשפה טובעת

הרכבת של 08:12 כפי שהיא נראית בעיני מי שהגיע ב-08:12.5.

נודיסט מחפש כובע שנפל לו

אפשר להבחין בין כמה גישות בקשר בין האיור לטקסט.

בראשונה מדובר באיור שלכאורה מראה את הסיטואציה, אבל אנחנו מבינים אותה רק כשאנחנו קוראים את הטקסט. למשל זה,

שהכותרת שלו היא: כדור טניס (המפעל נסגר)

או זה:

קורן פלייק

או זה:

לוח שח למתחילים

או זה:

חיידקים בורחים מחיידק נגוע בפניצילין

או זה:

שתי סיגריות עם חבר נודיסט

יש גם דרודלס שמראים רק חלק מהסצנה או מזווית לא רגילה, כמו זה:

ארבעה פילים מריחים אשכולית

בכמה מקרים הדרודל הוא ממש קטע או תקריב של סיטואציה שקל להבחין בה אחרי שרואים את הטקסט, כמו זה למשל:

הטקסט הוא: אישה שידיה תפוסות סוגרת מקרר

והנה הסיטואציה כולה:

או הסצנה הזאת:

גמד חבוש צילינדר נכנס לבר

והנה הסצנה כולה:

לפעמים נדמה שאנחנו רואים משהו פשוט שאנחנו מכירים, כמו זה:

אבל מתברר שזה ממש לא מה שחשבנו, כי הכותרת היא: שתי חסידות עומדות על גמל

יש דרודלס שמבוססים על סיטואציה או חיבור שלא קיים במציאות.

למשל, מה זה?

אז פרייס אומר שזה ענן שאיש שמן מאוד ישב עליו

אני אוהב גם את זה:

שזה: חשפנית מתחבאת בתוך ערמה של אשכוליות

הנה עוד אחד:

ריצ'רץ' זקן שנשארה לו רק שן אחת

בחלק מהדרודלס פרייס מוסיף טקסט ארוך, וכאן הוא מראה את יכולותיו כמי שעוסק בהומור מילולי.

הנה הטקסט שמצורף לדרודל הזה:

הציור הזה מראה שלריצ'רצ'ים יש בעיות בדיוק כמו של אנשים. אם אתה ריצ'רץ', תדאג לשיניים שלך כאשר אתה צעיר כדי שזה לא יקרה לך. שמן אותם שלוש פעמים ביום, וגש לחייט שלך פעמיים בשנה. אם השיניים שלך קהות, מלוכלכות וחלודות, רוץ החוצה וקנה שפורפרת של "זיפרדנט". זה נלחם בריקבון בדרך חדשה, מפני שזה מכיל חומצה גפריתית, שנפטרת מכל המוך שגורם לבלאי. ריצ'רצ'ים שמזניחים את השיניים שלהם עד שחצי מהן חסרות צריכים לעבוד כמעילים של נהגי מוניות או בחליפות סקי של ילדים. אבל אם אתה מקפיד להשתמש ב"זיפרדנט", אתה תעבוד בשמלת ערב סטרפלס מפוארת, ומי יודע, אולי תהפוך לליברצ'ה של הרוכסנים.

לפעמים הוא משתמש באיזה אזכור תרבותי ידוע, כמו זה:

וההסבר הוא: אימא של הצייר ויסלר קמה כדי לחפש את אבא שלו

לפעמים הדרודלס מבוססים על מושג מילולי או משפט ידוע, וזה למעשה כבר לא ממש דרודל אלא איור למושג, כמו זה:

שנקרא כמובן איש קשר

או זה:

ולמי שלא הבין, מדובר ב- החטא ועונשו (זה כמובן עובד רק בעברית).

גם את זה אפשר לכלול בקבוצה הזאת:

פרייס קרא לזה ספינה בורחת מעכברושים טובעים

והנה הטקסט שהוא צירף לזה בספר:

על הדרודל הזה חשבה ג'ודית ברוקר, בת 10, מלוס אנג'לס, והוא חכם בצורה לא רגילה. תמיד חשבתי שהביטוי "עכברושים נוטשים את הספינה" הוא מגוחך. מה הם אמורים לעשות? להישאר ולטבוע כמו עכברושים?

הרבה אנשים לא הוגנים ביחסם לעכברושים ונרעדים רק לשמע המילה. למעשה עכברושים הם חיית מחמד מלבבת, ואפשר ללמד אותם טריקים משעשעים. עם קצת סבלנות אתה יכול ללמד עכברוש לכרסם ריהוט, לגנוב אוכל או להפחיד עד מוות את סבתך הזקנה. וכאשר אתה מאמן את היצורים הקטנים האלה אתה צריך להיזהר רק במידה מועטה. לבש כפפות עור עבות, כובע בייסבול, דאג שהגרון שלך יהיה מוגן ושנן מספר טלפון של רופא שמוסמך לתת זריקות נגד כלבת.

פרייס הוציא כמה ספרי דרודלס. הנה שלושה מהם:

ואסיים בכמה דרודלס ברוחו של פרייס שציירתי בספר הנ"ל, העיקר שיהיה שמח.

אנא התייחסו לזה בסלחנות. הייתי אז בן 17.