בעבר סיפרתי על האישיות המרתקת של רולאן טופור. הפעם אני מוסיף ומספר עליו ומעלה עבודות שלא הראיתי אז, כמחווה לתערוכה שהוצגה בשנת 1987 במוזיאון תפן.
היה זה עמוס קינן, שגם אותו כמו את כולם אנחנו שוכחים, שהציע לסטף ורטהיימר לפתוח בתפן מוזיאון לאמנות. המתנה שהעניק ורטהיימר לאוהבי האמנות בארץ נעשתה ברוחב לב, והוא פתח שם ארבעה מוזיאונים, שהוסיפו הרבה לנוף האמנות בארץ. בשנת 2021, כשמשפחת ורטהיימר מכרה את גני התעשייה, המוזיאון נסגר. הרשומה הזאת היא לזכרו של המוזיאון.
אחת התערוכות הראשונות שהוצגו שם, גם היא ביוזמתו הברוכה של עמוס קינן, הייתה תערוכת רישומים והדפסים של רולאן טופור.
כל העבודות שאני מראה כאן הן מתוך הקטלוג, שלשמחתי שמור אצלי.
הנה מה שכתב עמוס קינן על טופור:
והנה 26 הדפסים שהוצגו בתערוכה:
והנה כמה פרטים עליו, שלקוחים מהרשומה הקודמת:
טופור, שחי בצרפת בין השנים 1997-1938, היה בן ליהודים פליטים מווארשה. במלחמת העולם השנייה, כשצרפת נכבשה, אביו נעצר והצליח להימלט ולשרוד. לרולאן בן הארבע נתנו שם אחר וזהות של תלמיד קתולי. אחרי המלחמה הוא למד אמנות ב"בוזאר" והפך להיות אמן רב תחומי: צייר, מאייר, קריקטוריסט, משורר, סופר, שחקן, מחזאי ובמאי קולנוע.
הניגוד בין הביצוע השמרני, ולפעמים אפילו החובבני, לבין השימוש המוגזם באברי מין, הפרשות ודימויים סוריאליסטיים מטרידים, הפך להיות הסמל המסחרי של היוצר המיוחד הזה.
צפו בבקשה בסרטון הזה.
והנה עוד 15 רישומים מהתערוכה ההיא בתפן:
איזה יופי, לא הכרתי אותו. תודה!