סריקה 01
הכותרת הזאת לקוחה מספר הסיפורים של קארל צ'אפק. זה היה חיבור של שני ספרים שלו: סיפורים מהכיס האחד וסיפורים מהכיס השני.
ככה היה נראה הספר שקראתי כילד:

שנים רבות לפני שאיירתי עשרות איורים עם כיסים בנושא שאני בור בו לגמרי, דהיינו כלכלה, עוד כשהייתי ילד אהבתי מאוד כיסים. הייתי הילד שבכיסים שלו יכולת, אם הייתי מתיר לך לחפש, למצוא כמעט הכול.
גם היום אני מוכר כמי שחשוב לו שפרט לכרטיסי אשראי יהיה לו בכיס סכום נאה של כסף מזומן, ומצד שני אני ממש לא מסתדר עם ארנקים. ארנק הוא סוג של כיס, אז למה נחוץ כיס בתוך כיס?
המשפחה שלי קונה לי לימי ההולדת חולצות T עם כיס.

מיום ליום קשה יותר למצוא חולצות T עם כיס, ובביקורי האחרון בלונדון לפני חודשיים לא מצאתי בחנויות הגדולות חולצות כאלה.
המילה כיס בעברית לא מהלכת עליי קסם, אבל ה-Pocket האנגלי יש לה צלצול שאהוב עליי במיוחד.
גם את המוזיקה של המילה "קֶעשֶענֶע", שזה כיס באידיש, אני מאוד אוהב.
הנה עמוד מהספר שלי באידיש זה מצלצל יותר טוב:

וכעת לאיורים הרבים שעשיתי על כיסים.
מדי פעם יוצא לי לחזור ולהגיד שבנושאים שבהם אני לא מבין דבר, האיורים שלי הם הכי טובים.
והסיבה פשוטה: במקום לאייר את הנושא אני מאייר סביב הנושא, או אפרופו הנושא, וזה, כמו שאתם יודעים, כמעט תמיד מביא תוצאות טובות יותר.
אלפי איורים עשיתי לעיתונות בנושא כלכלה. ברוב המקרים, מהרגע שהייתי מקבל טלפון עם נושא הכתבה עד שהשליח מהעיתון היה מגיע לקבל את האיור, היו לי בין שעתיים לשלוש, ולא תמיד זה היה זמן פנוי… ולכן לעיתים קרובות עשיתי מה שרבים עושים – השתמשתי בקיצורים. דהיינו אייקונים או סמלים שבאמצעותם הקורא יבין מייד שמדובר בנושא כלכלי.
בעבר העליתי כבר שתי רשומות מתוך הארכיון הכלכלי שלי. האחת עסקה בשימוש בסמל של הדולר:

והאחת בדימוי של גרף או דיאגרמה כלכלית:

באיורים הכלכליים השתמשתי הרבה גם בדימוי של הסימון של השקל:

אבל מאחר שהיום הוא כבר לא בשימוש, אתם קוראיי ניצלתם מרשומה שהייתי קורא לה: מה עושים עם השקל?
אז הפעם הגעתי לכיס.
ב-30 האיורים שאציג הפעם אנסה להוכיח את התיאוריה שלי שבאיור אפשר (ומותר) לעשות כל דבר מכל דבר. אם תרצו, זאת התוצאה של השפעת הסוריאליזם על האיור.
הערה: כדי להדגיש את הרעיונות, צבעתי לצורך הרשומה את מה שיוצא או נכנס לכיס בצהוב. פרט לזה האיורים נראים כפי שהיו אז במוספים הכלכליים – "ממון", "השקל שלך" (ואולי עוד כמה שאת שמם שכחתי).
באיור הזה למשל אפשר לראות שבמקום להכניס את היד לכיס, אפשר דווקא להוציא ידיים מכיסים:

הנה שני איורים זהים מבחינת הרעיון. אני מניח שזה לא היה לאותו יום כיפור באותה שנה, וכנראה שגם אני וגם העורך שכחנו שכבר היה איור כזה, ואולי הם לא נועדו לאותו מוסף:


והנה 30 האיורים שעוסקים בכיסים, בלי טקסט. נראה לי שתבינו לבד לאיזה נושא צרכני נעשה כל איור:




























ולפני סיום, עוד כמה דברים על כיסים:
כשאני מחפש ברשת איורים או קריקטורות שקשורות לכיסים אני רואה אין-ספור דברים בנאליים כאלה:


אבל הדמות שמחזיקה את הכיסים בחוץ, שמטרתה להראות שהם ריקים, היא כבר ממש אייקון שמסמל עוני. ברשתות יש כבר סמל כזה:

מצאתי רק קריקטוריסט אחד שיודע לנצל יפה את עניין הכיסים ומראה באמצעותם שאיש לא מקשיב לחסרי הקול:


זהו הקריקטוריסט והסאטיריקן האיטלקי המחונן ג'יאקומו קארדלי.
ואולי עוד פרט מעניין, שאומנם לא קשור לאיור אבל הוא מתקשר עם הכיסים שלי בילדות:
מישהו הלך ובדק מה מצאו בכיסים של ילדים מכמה מדינות.
והנה משהו של דוקטור סוס על כיס:









יופי של רשימה דני! גם אני אוהבת מאד כיסים. ותיקים, וסוחבת את כל הבית עלי באופן כללי.
אדם ניכר בכיסו בכוסו ובכעסו .