מה לא עשיתי עם הדולר

הרשומה הזאת עוסקת בכמה יסודות של האיור, וכוונתי לאיור שלי.

על היסוד הראשון אני חוזר הרבה ברשומות שלי, והוא הכלל שככל שאני מבין פחות בנושא שעליי לאייר, כך אני זקוק יותר למה שמכונה "דמיון היצירתי" ולכן בדרך כלל האיורים מוצלחים יותר.

היסוד השני, שגם עליו אני מרבה לדבר, הוא "נושא ווריאציות": ככל שתוסיף עוד ועוד ניסיונות באותו נושא, כך יש יותר סיכוי שתגיע לרעיונות טובים שמסתתרים עמוק בתת המודע שלך.

ועוד יסוד חשוב הוא ה"אונס", דהיינו, היכולת שלי להפוך כל דבר לכל דבר.

זאת הזדמנות להסביר שאני בכוונה משתמש במילה "אונס" כדי להדגיש שבעולם האמנות, שלא כמו במציאות, יש משמעות חיובית למושגים כמו "אלימות" ו"אונס". מדי פעם אני חוזר על הדברים האלה בגלל חשיבותם.

מאות רבות ואולי אפילו אלפי איורים עשיתי במשך השנים למוספים כלכליים, בעיקר לזה של ידיעות אחרונות, שם הייתי צריך לפעמים להכין תוך שעה איור על כך שמסטיקים לילדים התייקרו מאוד, וגם על כמה מוציאה משפחה ממוצעת בשנה על סמרטוטי רצפה.

לרשותי עמדו כל מיני סמלים, כמו כיסים ריקים (צפו לרשומה בנושא), דיאגרמות כלכליות (כנ"ל), סמל כזה של שקל:

…שכבר מזמן השתנה,

וכמובן הסמל הידוע של הדולר.

אז כשאני צריך לאייר למשל כתבה על מחירי השלגונים, מה יותר קל מאשר להפוך את הדולר ללשון נוטפת?

וכשאני עובר על כל האיורים שעשיתי למוספי הכלכלה, אני נוכח שהפכתי את הדולר לנזילות אין ספור פעמים:

ואכן, משהו חסר צורה כמו נזילה, שיכול להיות כל דבר, קל מאוד להפוך לדולר.

אבל אז מסתבר שיש במציאות שלנו עוד המון דברים שאין להם צורה מוגדרת ואפשר להפוך אותם לכל דבר, וכמובן לדולר. כמו עשן למשל:

או שיער:

(במקרה זה: "כמה עולה תספורת לכלות")

ואם לא השיער עצמו, אז התנועה של התספורת עצמה + המספריים:

גם את הדרכים המפותלות קל להפוך לדולר, כמו במקרה של מחירי האופניים:

או האיור הזה שאני מאוד אוהב אבל לא זוכר למה ציירתי אותו:

וכשמדובר בתנועה בשמים, בכלל אין מגבלות לצורה:

גם את המגלשות (כן, המחירים מאוד עלו…) קל להפוך לסימן של דולר:

ואם לא שמתם לב, גם מחירי הסורגים עלו מאוד לאחרונה:

ואם גננים מסוגלים, בטכניקה של טופיארי, להפוך עצים לכל מיני חיות בכיכרות שונות, אז הנה עץ שמזכיר לכם שלעשות על האש זה כבר לא מה שהיה פעם:

גם לבלונים אפשר לתת כל צורה שרוצים.

וכשאתה מדבר על מחירי הסילבסטר, כמה משמח אותך שסילבסטר מתחיל באות S.

וגלגל הרחצה הזה בכלל דורש מעט מאוד דמיון:

גם התופרות מבקשות היום מחירים ממש בשמים:

לפעמים כשאני לחוץ, אז ה-S של הדולר יכולה לסמן סוג של תנועה:

או אפילו שופר:

או נתח בשר עסיסי (מחיר הבשר עלה ממש…)

כשזה מגיע לחפצים, שם נחוצה יותר תעוזה, כשאתם אונסים אותם להיות דולר.

אז במקרה של האולר הידוע אין בעיה, אם תחפשו בו טוב אולי יש שם אפילו להב כזה:

אבל כאן כבר נזקקתי ליכולות של אורי גלר:

פה גם עשיתי משהו שאני לא מבין:

את הדגל הזה, שהוא ממש מלאכותי, לא בטוח שהייתי עושה היום:

החיה היחידה שהפכתי לדולר הייתה הארנב הזה. אני כבר לא זוכר מה היה נושא הרשימה:

וכאן אני מגיע לבני אדם.

היו בני אדם רבים כאלה שהפכתי אותם לדולר, כמו המעסה הזה:

או הסוחר הזה, באיור שהתייחס למחירים הגבוהים של ארבעת המינים:

או הצַבָּע הזה, שגם אני הייתי צריך להיות אקרובט כדי לאייר אותו:

הנה עוד אונס קבוצתי, הפעם מדובר כנראה במספר הרופאים שחייבים להיות נוכחים בניתוח מסוים וכמה זה עולה…

אני מניח שהאיור הבא נעשה לרשימה על מחירים של חדרי כושר, אבל זה לא הגבר היחיד שהופך לדולר בגלל (או בזכות) אישה:

ולפעמים אני משתמש בסימן הזה כמעט סתם, כמו בחומה הזאת:

או סתם דולר שקוטל את ריח הפה:

ולסיום, אולי השימוש המוזר ביותר שעשיתי עם הדולר:

זה כמובן היה איור לרשימה על מכירות פומביות, וניסיתי להעביר את המסר שהדבר החשוב ביותר במוסד הזה הוא הפה של המוכרים.

*תודה על הסבלנות*