לפני כשנתיים, ב-8 בנובמבר 2023, הלך לעולמו אליהו הכהן, חבר יקר, מומחה גדול לתולדות תל אביב , לתולדות הזמר העברי, להיסטוריה של ארץ ישראל וכמעט לכל דבר. הרשומה הזאת מוקדשת לו.
בארוחת ערב אצל חברי אפרים סידון לפני כשנה, הביא לי איתמר קפלן, חתנו של אפרים, את הספר פני תל אביב בקריקטורות, מאת הקריקטוריסט נח בי (בירזובסקי).
נזכרתי שפעם באיזו תערוכה ראיתי קריקטורה שלו, אבל חוץ מזה האיש לא היה מוכר לי.
חיפשתי כמה פרטים עליו ברשת וזה מה שמצאתי:
נח בי בירזובסקי, 1992-1916, קריקטוריסט ומעצב גרפי, נולד בפולין, עלה לארץ ועקר לארצות הברית; עיצב כמה מהאלמנטים הגרפיים של השטרות הראשונים שהפיקה המדינה. לאחר קום המדינה עיצב גרסה חדשה של "הקופסה הכחולה" של הקרן הקיימת לישראל; פרסם קריקטורות בעיתונים בישראל ובארצות הברית.
לפני שאציג כמה פורטרטים מהספר הנ"ל, הנה ידיעה שהתפרסמה ב-23 באוקטובר, 1938, בעיתון "הבוקר":
50 מוצגים רשומים בקטלוג המאוגדים תחת ראשים שונים: "שלנו", "בוליטיקה" ו"סתם פרצופים".
מר יוסף הפטמן פתח את התערוכה: "אנחנו יותר מדי רציניים בארץ זו, ויש להיזהר שלא נהפוך משום כך לצינים סתם". קצת קלות נחוצה והכרחית היא בגישה אל החיים.
הקריקטורה מעלה חיוך על שפתי המסתכל, וכך מתרכך לב האיש ונעשה סלחן יותר וטוב יותר. ואשר לבירזובסקי, הנה מצליח הצייר בייחוד ל"זווג זיווגים" ולהראות את שרטוט פניו של האיש בחטיבה אחת עם כלי אומנותו. אוסישקין מופיע בצירוף של קופת הקרן הקיימת ומפת ארץ ישראל; ויצמן אפוא אינו אלא מבחנה לבדיקות כימיות וזקנו מגן דוד אדום. ז'בוטינסקי קופסת קרן תל-חי בשערותיו ובפיו רובה. המשורר שאול צ'רניחובסקי, שדיבר אחרי מר הפטמן, שמח כל כך לקראת התערוכה שאמר "שהחיינו".
ישראל ידועים בגויים כעם היודע להתלוצץ. ב"סימפליציסימוס" הגרמני עבדו לפני היטלר מאות קריקטוריסטים יהודים. אצלנו בארץ אין אלא שני מתחילים…
צ'רניחובסקי דיבר הרבה על ההבדל שבין צייר לקריקטוריסט ("בעצם כל צייר הוא קריקטוריסט, ההבדל הוא רק במידה..") ועמד על מוצגים אחדים בתערוכתו של בירזובסקי.
"…אני פתחתי כבר הרבה תערוכות, אבל לעיתים רחוקות ראיתי ציורים כה אמיתיים היוצאים מתוך צורך נפשי ולא תמונות שבהן הרצון של הצייר מזויף" (דברי צ'רניחובסקי).
וככה צייר נח בי את טשרניחובסקי:

כבר מהפורטרט הזה נראה שקשה קצת להגדיר את נח בי כ"קריקטוריסט" (ויסלח לי שאול טשרניחובסקי שאני קצת חולק על דעתו). אין הרבה הגזמה קריקטורית ברישומים שלו, אבל הייתה לו יכולת מסוימת של אפיון הדמויות שצייר.
בספר פני תל אביב בקריקטורות צייר נח בי 157 דמויות, כולם אזרחי תל אביב.
את רובם אני לא מזהה, אבל כאן אני מביא לכם 25 דמויות שבני דורי אולי זוכרים.
ישראל רוקח:

איתמר בן-אב"י:

אשר ברש:

אליהו גולומב:

יהודה גרזובסקי:

דוב הוז:

זאב וילנאי:

יהושע חנקין:

מרים ברנשטיין-כהן:

ברל כצנלסון:

גולדה מאירסון:

בתיה לישנסקי:

יוסף הפטמן:

אביגדור המאירי:


אברהם קריניצי:

עזריאל קרליבך:

אורי קיסרי:

ראובן רובין:

יהושע חנא רבניצקי:

זלמן רובשוב:

אברהם שלונסקי:

דוד שמעונוביץ:

יוסף שפרינצק:

דוד תדהר:

הנה ההקדמה שכתב משה שיינבוים המו"ל:
הוצאתו לאור דווקא בימים קשים אלה מטרה חנוכית חשובה בה, בעובדה זו; תולדות חייהם ופעולותיהם בקצרה של אישי תל אביב, עסקניה ודובריה, פרנסיה ומנהיגיה – לגילוייהם השונים – בצד תרשים, הבא תמיד לגלות משהו מהחבוי בנפש בעליו פנימה – עשוי בוודאי להשפיע בהרבה על לב הקוראים הצעירים ולעוררם לפעולות חלוציות ולמעשים, בבחינת: כזה ראה וקדש". סבורים מוציאיו לאור של לכסיקון זה כי בא הוא למלא חסרון מורגש אצלנו: קירוב איש הכלכלה והמנהיג הרוחני של העיר אל קהל אזרחיה ואל קהל הקוראים ולעודד לעורר דרך אגב את האזרח לפעילות מוגברת בבניין משקה וצורת חייה התרבותיים של עירו. ודאי אין ספר זה, המוגש לכם, נקי מחסרונות וליקויים, שהנם מנת חלקו של כל מפעל חדש. אנו תקווה כי עם הבהרת אופק חיינו בעולם ובארץ יזכה ספרנו זה למהדורה חדשה מתוקנת ומשוכללת ומוגדלת, ואז יתוקנו גם הליקויים והמגרעות שעלו בהוצאה זו. – מ. ש.
פרט ל-157 הפורטרטים של תושבי תל-אביב, הביא מר שיינבוים בסוף הספר כמה רשימות.
מתוך הרשימה גלריה של אישים ששם הכותב שלה לא ידוע לי, הנה קטע:
עם דפדוף באלבום זה תגול מגילת החיים של העיר הזאת. הנה ראש העיר, מר רוקח, צמח האדמה הזאת, האיש שכל עצמותיו אומרות "עירייה", ואינך יכול בשום אופן להעלות אותו בדמיונך מחוץ לכתלי העירייה אפילו במשך יממה אחת. והנה הסבא אז"ר, הסופר האבהי, ההולך לאטו ברחובות העיר הצעירה והסואנת ומוסיף עליה את סבר הישישות; הנה בוגרשוב המדבר בהסברה, כמורה לתלמידו, בפסקנות ובבהירות. זה שזכה לטייל בתל אביב ברחוב הנקרא על שמו, ומה שחשוב עוד יותר – בחורשה ממש על שמו, בצל עצים ממש הנותנים צל, והנה זאב גלוסקין, זה העסקן מימי "הכרמל" הראשונים, אשר חמד לו לצון והעמיס שמונים שנה על כתפיו מתוך צחוק ובקלות כאשר לא הסכין איש אף במחצית מזה. הנה דוב הוז, אשר האדריסה שלו היא תמיד אווירון פלוני, על אם הדרך בין תל אביב ולונדון, ביחוד כאשר יגבר הקטרוג המדיני על הישוב; והנה השופט הרכבי, הזריז והמפולפל, הבקי בסעיפי הדינים היבשים כבתורת הספרות והאמנות.
הנה אתה נכנס לשדרת הבנקאים: הופיין וחכמישווילי מימינך, יגנוביץ וברגמן – משמאלך; ועוד לא הספקת לשבת בצל הכסף והנה כבוד מעלת הרבנים נכחך: הרבנים עמיאל ועוזיאל, העומדים על משמר התורה והדת בכרך זה. כמעט הסתלקת מהם, והנה מר נדיבי, מזכיר העירייה, מקבל פניך ואחריו קהל אדם ימשך: חברי העירייה כולם, אשר את שמותיהם תדע בעל פה מתוך הפולמוסים שבמועצת העירייה. יהנה מהלכים שפי השופטים מר מני וקורנגרין; מן הצד מציץ העיתונאי הוותיק, מר בן-ציון כץ, ומוכיח באגודלו את ההפך מסברתך והנה גם מר ש. טשרניחובסקי משוררנו בין הבאים, ובלוריתו מסוערת, כאילו ציאוס בכבודו ובעצמו הסתער עליו בחמתו. ופתאום, כמו תנשא אליך מתוך הדפים האלה קול המולה ומלמול, כאילו התחיל ויכוח חריף. אלה הם דפי העסקנים אשר הגעת אליהם: ד"ר מוסינזון מתנצח עם סופוסקי ובבקוב שוטף לקראת רמז ושפרינצק.
ויש גם עמודים עמוסי פורטרטים של כמה מהמוסדות התרבותיים שהיו אז בתל אביב – מערכות עיתונים של "דבר", "הארץ" ו"הבוקר", תיאטרון "הבימה", תיאטרון "המטאטא" והתזמורת הארץ ישראלית.
הנה כמה מהם שבהם כתבתי את השמות באדום.
האישים של "הבימה":


חברי מערכת "דבר":

ומערכת "הארץ":

האם מישהו מכם יודע למי התכוון טשרניחובסקי כשדיבר על שני קריקטוריסטים, מי השני?…







תודה על הפוסט הנפלא והמלמד, דני. אני מניח שהקריקטוריסט השני אליו כיוון יוסף הפטמן הוא אריה נבון, שהחל לעבוד בעיתון דבר בשנת 1933, כמה שנים לפני פתיחת התערוכה, ונחשב לקריקטוריסט העברי הראשון.
האם הקריקטוריסט הנוסף אינו אריה נבון איש "דבר"?
ובאשר לאברהם קריניצי – הוא היה תושב תל אביב, הקים בה מפעל לרהיטים, הקים את משטרת העיר, השתתף בהקמת שכונות בעיר.
אין לי מושג מי השני… את רוב השמות אני מכיר אבל בהחלט לא את כולם.
ולא הבנתי מה קרינצי עושה שם. קריניצי = רמת גן ולהיפך. מה לו ולתל אביב? 😉
חנקין דומה לטולסטוי הצעיר ואני לא רוצה לומר את מי יעקב פיכמן מזכיר לי.
יש גם שמות שאני לא מכירה לבושתי ושאלתי את גוגל.
אין לי מושג מי הקריקטוריסט השני,נסה אצל צ'אט ג' פי טי,בטח הוא יגיד לך איזו שטות,אין לסמוך עליו.
תודה דני
נהדר. מצאתי כאן דיוקנאות של הרבה סופרים שחשוב לנו לשמור במכון גנזים. אולי יש אצלך כמה דיוקנאות שנשמור כאן לטובת העתיד?
אדיבה יקרה
הכל סרקתי מהספר
אם תרצו את הספר, בבקשה
אורגינלים אין לי לצערי…
שלך דני קרמן