תל אביב בדיוקנאות

נח בי (בירזובסקי) מציג באולם "סמדר" שעל חוף הים שורה של קריקטורות בצבעי מים.

50 מוצגים רשומים בקטלוג המאוגדים תחת ראשים שונים: "שלנו", "בוליטיקה" ו"סתם פרצופים".

מר יוסף הפטמן פתח את התערוכה: "אנחנו יותר מדי רציניים בארץ זו, ויש להיזהר שלא נהפוך משום כך לצינים סתם". קצת קלות נחוצה והכרחית היא בגישה אל החיים.

הקריקטורה מעלה חיוך על שפתי המסתכל, וכך מתרכך לב האיש ונעשה סלחן יותר וטוב יותר. ואשר לבירזובסקי, הנה מצליח הצייר בייחוד ל"זווג זיווגים" ולהראות את שרטוט פניו של האיש בחטיבה אחת עם כלי אומנותו. אוסישקין מופיע בצירוף של קופת הקרן הקיימת ומפת ארץ ישראל; ויצמן אפוא אינו אלא מבחנה לבדיקות כימיות וזקנו מגן דוד אדום. ז'בוטינסקי קופסת קרן תל-חי בשערותיו ובפיו רובה. המשורר שאול צ'רניחובסקי, שדיבר אחרי מר הפטמן, שמח כל כך לקראת התערוכה שאמר "שהחיינו".

ישראל ידועים בגויים כעם היודע להתלוצץ. ב"סימפליציסימוס" הגרמני עבדו לפני היטלר מאות קריקטוריסטים יהודים. אצלנו בארץ אין אלא שני מתחילים…

צ'רניחובסקי דיבר הרבה על ההבדל שבין צייר לקריקטוריסט ("בעצם כל צייר הוא קריקטוריסט, ההבדל הוא רק במידה..") ועמד על מוצגים אחדים בתערוכתו של בירזובסקי.

"…אני פתחתי כבר הרבה תערוכות, אבל לעיתים רחוקות ראיתי ציורים כה אמיתיים היוצאים מתוך צורך נפשי ולא תמונות שבהן הרצון של הצייר מזויף" (דברי צ'רניחובסקי).

אלבום חדש וטיפוסי זה, המכיל תרשימי אישים ועסקנים, מיסדיה ובוניה של העיר העברית הראשונה, בצירוף סקירה תמציתית מחייהם ופעולותיהם בעבר ומעמדם החברתי כיום – ניסיון אופייני ראשון מסוג זה בתחומי ההוצאה לאור בא"י מופיע בימים קשים אלה לעולם, ולנו ביחוד.

הוצאתו לאור דווקא בימים קשים אלה מטרה חנוכית חשובה בה, בעובדה זו; תולדות חייהם ופעולותיהם בקצרה של אישי תל אביב, עסקניה ודובריה, פרנסיה ומנהיגיה – לגילוייהם השונים – בצד תרשים, הבא תמיד לגלות משהו מהחבוי בנפש בעליו פנימה – עשוי בוודאי להשפיע בהרבה על לב הקוראים הצעירים ולעוררם לפעולות חלוציות ולמעשים, בבחינת: כזה ראה וקדש". סבורים מוציאיו לאור של לכסיקון זה כי בא הוא למלא חסרון מורגש אצלנו: קירוב איש הכלכלה והמנהיג הרוחני של העיר אל קהל אזרחיה ואל קהל הקוראים ולעודד לעורר דרך אגב את האזרח לפעילות מוגברת בבניין משקה וצורת חייה התרבותיים של עירו. ודאי אין ספר זה, המוגש לכם, נקי מחסרונות וליקויים, שהנם מנת חלקו של כל מפעל חדש. אנו תקווה כי עם הבהרת אופק חיינו בעולם ובארץ יזכה ספרנו זה למהדורה חדשה מתוקנת ומשוכללת ומוגדלת, ואז יתוקנו גם הליקויים והמגרעות שעלו בהוצאה זו. – מ. ש.

והגלריה הזאת של למעלה ממאה וחמישים איש העוברת לפני עינינו מספרת לנו בשפת־אֵלם את ההיסטוריה הפלאית הזאת של שלושים שנות תל אביב. כל אחד ואחד מאישים אלה, אשר ספג לתוכו את אור שמשה ואת תכלת שמיה של העיר, את רוחות הים הצוננים ואת הבל החמסינים שלה, השקיע בה, בתל אביב זו, שנים של חזון ועבודה. העיר העברית טיפחה אותו, מסכה לתוך נפשו מרעננותה, ממרצה, מגאונה. אבל כל אחד ואחד העניק גם לה ממיטב כוחותיו. כי ברית אמונים כרותה בין תל אביב ואישיה, על עבודת גומלין.

עם דפדוף באלבום זה תגול מגילת החיים של העיר הזאת. הנה ראש העיר, מר רוקח, צמח האדמה הזאת, האיש שכל עצמותיו אומרות "עירייה", ואינך יכול בשום אופן להעלות אותו בדמיונך מחוץ לכתלי העירייה אפילו במשך יממה אחת. והנה הסבא אז"ר, הסופר האבהי, ההולך לאטו ברחובות העיר הצעירה והסואנת ומוסיף עליה את סבר הישישות; הנה בוגרשוב המדבר בהסברה, כמורה לתלמידו, בפסקנות ובבהירות. זה שזכה לטייל בתל אביב ברחוב הנקרא על שמו, ומה שחשוב עוד יותר – בחורשה ממש על שמו, בצל עצים ממש הנותנים צל, והנה זאב גלוסקין, זה העסקן מימי "הכרמל" הראשונים, אשר חמד לו לצון והעמיס שמונים שנה על כתפיו מתוך צחוק ובקלות כאשר לא הסכין איש אף במחצית מזה. הנה דוב הוז, אשר האדריסה שלו היא תמיד אווירון פלוני, על אם הדרך בין תל אביב ולונדון, ביחוד כאשר יגבר הקטרוג המדיני על הישוב; והנה השופט הרכבי, הזריז והמפולפל, הבקי בסעיפי הדינים היבשים כבתורת הספרות והאמנות.

הנה אתה נכנס לשדרת הבנקאים: הופיין וחכמישווילי מימינך, יגנוביץ וברגמן – משמאלך; ועוד לא הספקת לשבת בצל הכסף והנה כבוד מעלת הרבנים נכחך: הרבנים עמיאל ועוזיאל, העומדים על משמר התורה והדת בכרך זה. כמעט הסתלקת מהם, והנה מר נדיבי, מזכיר העירייה, מקבל פניך ואחריו קהל אדם ימשך: חברי העירייה כולם, אשר את שמותיהם תדע בעל פה מתוך הפולמוסים שבמועצת העירייה. יהנה מהלכים שפי השופטים מר מני וקורנגרין; מן הצד מציץ העיתונאי הוותיק, מר בן-ציון כץ, ומוכיח באגודלו את ההפך מסברתך והנה גם מר ש. טשרניחובסקי משוררנו בין הבאים, ובלוריתו מסוערת, כאילו ציאוס בכבודו ובעצמו הסתער עליו בחמתו. ופתאום, כמו תנשא אליך מתוך הדפים האלה קול המולה ומלמול, כאילו התחיל ויכוח חריף. אלה הם דפי העסקנים אשר הגעת אליהם: ד"ר מוסינזון מתנצח עם סופוסקי ובבקוב שוטף לקראת רמז ושפרינצק.