הקריקטוריסט ששנא אמנים

קודם כל אני חייב להגיד שייתכן שהכותרת אין לה שחר ושהיא הייתה אמורה להיות דווקא הקריקטוריסט שאהב אמנים. אשאיר לכם להחליט.

בשנת 1927 נולד בברמינגהם האיש הזה (בתמונה משמאל):

הוא נולד בשם טרנס פארקס (Terence Parkes), אבל כשהתחיל לעבוד כקריקטוריסט בחר בשם "לארי" שהיה הכינוי שלו בבית הספר. לארי למד אמנות יפה במכללה של ברמינגהם ואולי בזכות זה החל בשלב מסוים בחייו לצייר סדרות של קריקטורות שבמרכזן פרודיה או מחווה ליצירות אמנות מוכרות.

לארי (2003-1927) היה קריקטוריסט קל עט שצייר ב-76 שנותיו אלפי קריקטורות, שלפי דבריו הושפעו מהקריקטוריסטים הצרפתים ובעיקר מבּוֹסק.

אבל הרשומה הזאת תעסוק בקריקטורות בנושא אמנות.

אם אני לא טועה זה התחיל אצלו בעבודות שבהן הוא שיבץ וריאציות קומיות על עבודות של אוגוסט רודן. הנה כמה מהן, למשל זוג ידיים בטוחות:

על בסיס הפסל הקתדרלה.

או איש הולך עם כלב:

על בסיס האיש ההולך.

או הפסנתרן

כנראה על בסיס האדם החושב.

או הרץ ששופד:

כנראה על בסיס עידן הברונזה.

או מאלף הכלבים:

אולי על בסיס יוחנן המטביל מטיף.

וגם זוג המחליקים על הקרח:

על בסיס הנשיקה.

וגם התיירים המורבידיים שמתבוננים בעבודה של פרנסיס בייקון:

שאולי מבוססים על שלושת הצללים, שעומדים אצל רודן גם מעל שערי הגיהינום.

אשמח מאוד אם תתקנו אותי אם טעיתי לגבי הפסלים שעליהם מבוססות הקריקטורות.

וכעת נעבור לקריקטורות שמבוססות על ציורים של אמנים אחרים, רובם ידועים מאוד ומיעוטם פחות.

ונתחיל עם הגשר של ואן גוך:

לארי קרא לעבודה הזו התנועה בחג המולד:

הוא עשה עוד כמה מחוות לוואן גוך.

הנה הפורטרט עצמי הידוע של פיקאסו:

והנה הגברת שמסתכלת על הדיוקן של פיקאסו שמחזיק בידיו את ה"דיילי טלגרף":

והנה עבודה של צייר פחות ידוע. שמו וולטר סיקרט, ושם הציור המקורי: שעמום:

הייתה לו וריאציה כזאת, חג המולד המשמים:

ועוד אחת שהוא קרא לה ערב הרחצה:

בעבר כתבתי על וולטר סיקרט, שהיה צייר פוסט אימפרסיוניסטי אנגלי ממוצא גרמני, וזה היה כאשר יצא ספר שבו נטען שסיקרט היה בעצם ג'ק המרטש:

לפי המומחים לעניין ג'ק המרטש, ויש רבים כאלה, הטענה של גב' קורנוול מעניינת אבל לא נכונה…

וכעת לציור הידוע, יום טוב מר קורבה:

והנה האיור של לארי, חבטה טובה, מר קורבה, שבו הוא עושה מקורבה שחקן קריקט:

תומס דה-קייזר היה צייר הולנדי שהשפיע על רמברנדט. הנה הציור שלו שיעור באנטומיה:

ואצל לארי הוא נקרא שיעור באנורקסיה:

תומס רונלדסון היה קריקטוריסט אנגלי שהשפיע מאוד על ההומור החזותי האנגלי. בציור הבא לארי משלב בעצם שלושה אמנים. קודם כל את עצמו, שהייתה לו קריקטורה כזאת, שנקראת דגל הקרן בחצי התורן:

ואז הוא צייר ציור דומה ברוחו של רונלדסון:

בו הוא שתל דמויות מתוך הציור של ברויגל (האב), חתונת האיכרים:

והנה הציור הידוע של ורמיר המשרתת:

שאצל לארי הפכה למוזגת:

והנה עוד כמה קריקטורות שלו ללא השוואה וללא הסברים:

 

הבאתי רק חלק קטן מהעבודות של לארי שעניינן "אמנות". ייתכן שבקרוב אעלה עוד רשומה שבה אביא קריקטורות אחרות שלו.

***

*תודה לנכדי אריק, שעזר לי בהכנת הרשומה.