נא לאשר – דיאלוג טלפוני
מצאתי בארכיון שלי דיאלוג שכתבתי לפני 25 שנים ל”דבר אחר” וזה לא התפרסם. אז הנה:
קרא עודמצאתי בארכיון שלי דיאלוג שכתבתי לפני 25 שנים ל”דבר אחר” וזה לא התפרסם. אז הנה:
קרא עודאני מחלק את האיור באופן סכמטי לשלושה סוגים: איור מילוני, איור סיטואטיבי ואיור רעיוני
קרא עוד“יש לי הכבוד להציע את עצמי כמשורר צעיר אשר כישרונו מתחיל להתפתח.”
קרא עודלמרות שציירתי למעלה מ-500 ספרים, מי שמכירים אותי כמאייר שואלים אותי בעיקר על והילד הזה הוא אני ועל האריה שאהב תות. אני אמנם אוהב את שני הספרים האלה וכמובן שמח בהצלחה הענקית שלהם, אבל איכות לא קשורה אצלי בהצלחה, ויש ספרים רבים שנחלו כישלון מו”לי וכמעט שלא זכו שיקנו אותם, אבל בעיני נחשבים לחשובים ומעניינים…
קרא עודבספר שלושה בברלין שכתבתי, ההקדמה היא בפרק 12 בעמ’ 98. כנראה שקצת הושפעתי מטריסטרם שנדי. במבט לאחור על התקופה שבה בתור ילדים ונערים קראנו הרבה ובלי אבחנה, מתברר שברבים מספרי הילדים שאיתם גדלנו היו הקדמות. אנשים כמו אריך קסטנר ומארק טוויין, שפרט לגאונות שלהם היה בהם גם מרכיב מסוים של גרפומניה, זה כמובן קצת מוגזם,…
קרא עודברהמס היה פורץ בבכי
כשדוגדג בבית השחי,
אבל מכה באף, קטנה!
שיפרה לו את ההלחנה.
“כשנתקבל שירו של בעלי במערכת העיתון חששו שם שהשיר מכוון לרוויזיוניסטים וביקשו מאיתי שאפנה בעניין זה בשאלה אל בעלי…”
קרא עודשלושה “מחברים” יש לספר האהוב הזה, שהוא אבטיפוס לספר על “בדותות”, דהיינו ספר שמצהיר לקורא שמדובר בבדותות ואז הקריאה נעשית ללא אשליה.
קרא עודהאמנות הפלסטית לא מרבה לעסוק בבעלי חיים. המאיירים, לעומת זאת, ממלאים אותנו בחיות.
קרא עוד“איזו חיה פראית,” קראה מרת סטוסן. “הוא לא היה פה כשנכנסנו.” “אבל עכשיו נראה שהוא כאן,” אמרה בתה. “מה נעשה? הלוואי שלא היינו באות הנה.”
קרא עוד