מדי פעם כשאני מתרגם עוד סיפור אהוב של סאקי (ה.ה. מונרו), אני מביא אותו לקוראי הבלוג שלי.
הרבה סיפרתי על סאקי ברשומות קודמות, בסוף הסיפור אביא כמה פרטים נוספים.
האיורים שמלווים את הסיפור הם רישומים ספונטניים שעשיתי לפי המשפט הנפלא של סאקי:
כמו שתי ספינות מלכותיות בטיול בלתי רשמי לאורך נהר אלתית כפרי.
חזיר הבר / סאקי
"יש דרך אחורית אל המדשאה," אמרה מרת פילידור סטוסן לבתה. "דרך גדר חיה קטנה, ואז דרך בוסתן מגודר מלא שיחים של ענבי שועל. הלכתי בכל המקום הזה לפני שנה כשהמשפחה לא הייתה פה. יש שם דלת שנפתחת מהבוסתן לשיחים, וברגע שנצא משם נוכל להתערבב בין האורחים כאילו נכנסנו בדרך הרגילה. זה הרבה יותר בטוח מאשר להגיע לכניסה הראשית ולהסתכן בהיתקלות עם המארחת. זה יהיה מאוד לא נעים, בגלל שהיא לא מצאה לנכון להזמין אותנו".
"האם זה לא סיכון גדול מדי רק כדי להיכנס למסיבת גן?"
"למסיבת גן – כן. למסיבת הגן של העונה, ממש לא. כל מי שנחשב בסביבה חוץ מאיתנו הוזמן כדי לפגוש את הנסיכה, וזה יהיה הרבה יותר קשה להמציא הסברים למה לא היינו שם מאשר להיכנס בדרך עקיפה. עצרתי אתמול בדרך את גברת קאוורינג ודיברתי באופן די ברור על הנסיכה. ואם היא החליטה לא להבין את הרמז ולא שלחה לי הזמנה, זאת לא אשמתי. הנה אנחנו כאן, אנחנו רק צריכות לחצות את הדשא ולהיכנס דרך השער הקטן לתוך הגן."

מרת סטוסן ובתה, לבושות בסגנון שמתאים למסיבת גן כפרית, מדיפות בושם צרפתי, הפליגו על פני גדת העשב הצרה ובוסתן ענבי השועל שאחריה, כמו שתי ספינות מלכותיות בטיול בלתי רשמי לאורך נהר אלתיות כפרי. היה איזה יסוד של חיפזון שנמהל בהתקדמות המלכותית הזאת, כאילו בכל רגע יופנו אליהן זרקורים עוינים. ואכן היה מי שראה אותן. מתילדה קאוורינג עם העיניים החדות של בת שלוש-עשרה, ועם יתרון נוסף של מיקום טוב על ענף גבוה של עץ שסק, נהנתה מתצפית טובה על תנועת האיגוף וחזתה מראש איפה בדיוק התרגיל ייכשל. "הן יגלו שהדלת נעולה וייאלצו לשוב אחר כבוד בדרך שבאו," אמרה לעצמה. "זה מגיע להן, כי הן לא הגיעו דרך הכניסה הנכונה. כמה חבל שטרקווין סופרבוס לא מסתובב חופשי בגן. אחרי הכול, אם כולם פה משתעשעים, אני לא רואה למה שטרקווין לא יהנה מטיול של אחר צהריים." מתילדה הייתה בגיל שבו מחשבה היא גם מעשה. היא החליקה במורד הענפים, וכאשר חזרה וטיפסה עליו, החליף טרקווין, חזיר בר ענק מגזע יורקשייר, את החלל הצר של הדיר במרחב של גדות העשב. משלחת סטוסן שחזרה בנסיגה זועפת אבל מסודרת מהמחסום הבלתי עביר של הדלת הנעולה, נעצרה לפתע ליד השער הקטן המפריד בין הגדר לבוסתן ענבי השועל.
"איזו חיה פראית," קראה מרת סטוסן. "הוא לא היה פה כשנכנסנו." "אבל עכשיו נראה שהוא כאן," אמרה בתה. "מה נעשה? הלוואי שלא היינו באות הנה."

חזיר הבר התקרב קצת אל השער הקטן כדי לבדוק מקרוב את מסיגי הגבול האנושיים, ועמד כשהוא מניע את לסתותיו וממצמץ בעיניים הקטנות והאדומות שלו, פעולות שהתכוונו להרגיז, ובמה שנוגע לבנות סטוסן, הוא השיג את מטרתו.
"שו… היש… היש… שו…" צעקו הגברות במקהלה.
"אם הן חושבות שיוכלו לגרש אותו על ידי דקלום רשימת מלכי ישראל ויהודה, תהיה להן אכזבה," העירה מתילדה מהמושב שלה על עץ השסק. ומכיוון שההערה נאמרה בקול רם, מרת סטוסן הבחינה בה לראשונה. דקה או שתיים קודם לכן היא הייתה מאוד לא מרוצה לדעת שהגן לא היה נטוש כפי שהיה נדמה, ואילו עכשיו היא חשה הקלה מעובדת נוכחותה של הילדה. "ילדה קטנה, אולי תוכלי למצוא מישהו שיגרש…" היא פתחה בתקווה.
"comment? Comprends pas." הייתה התשובה.
"או, את צרפתייה? etes vous francaise?"
"pas de tous. je suis anglaise."
"אז למה שלא נדבר אנגלית? רציתי לדעת אם…

" permettez-moi expliquer… את מבינה, אני במצב לא נוח," אמרה מתילדה. אני נמצאת אצל דודתי ואמרו לי שאני חייבת להתנהג היום יפה באופן מיוחד. המון אנשים מגיעים למסיבת גן ואמרו לי שעלי לחקות את קלוד. זה בן דודי הצעיר שאף פעם לא עושה מעשה רע, אלא רק במקרה, ואם זה קורה הוא מיד מתנצל. נראה שהם חושבים שאכלתי יותר מדי גלידת פטל בצהריים. הם אמרו שקלוד אף פעם לא אוכל יותר מדי גלידת פטל. טוב, אז קלוד תמיד הולך לישון חצי שעה כי ככה אומרים לו. אז חיכיתי עד שהוא ישן וקשרתי לו את הידיים והתחלתי להאכיל אותו בכוח דלי שלם של גלידת פטל שהם הכינו בשביל מסיבת הגן. חלק גדול מזה נשפך על חליפת המלחים שלו וחלק גם על המיטה, אבל הרבה גלידה נכנסה לו לגרון, אז הם כבר לא יוכלו להגיד שהוא אף פעם לא אוכל יותר מדי גלידת פטל. אז בגלל זה הם לא מרשים לי להשתתף במסיבת הגן, ובתור עונש נוסף אני חייבת לדבר צרפתית כל אחר הצהריים. אמרתי לכם את כל זה באנגלית כי יש מילים כמו "להאכיל בכוח" שאני לא יודעת להגיד בצרפתית. הייתי כמובן יכולה להמציא אותן ואם הייתי אומרת noorriture obligatoire לא היה לכן מושג מה אני סחה. mais maintenant, nous parlons francais."

"או, בסדר גמור, tres bien," אמרה גברת סטוסן ללא התלהבות. ברגעים של התרגשות היא לא שלטה כל כך במעט הצרפתית שידעה. "la a lautre cote de la porte. est une cochon "
"une bête" תיקנה מתילדה. חזיר הוא זכר כל זמן שאת קוראת לו חזיר. אבל אם את מאבדת את הסבלנות ומכנה אותו חיה רעה, הוא הופך מיד לאחת מאיתנו. כשזה מגיע לנקבות צרפתית היא שפה איומה."
"למען השם, בואי נדבר אנגלית," אמרה גברת סטוסן. "יש איזו דרך לצאת מהגן הזה חוץ מהשטח שבו נמצא החזיר?"
"אני עוברת תמיד את הגדר דרך עץ השזיף," אמרה מתילדה.
"בלבוש הזה לא נוכל לעשות את זה," אמרה גברת סטוסן. קשה היה לתאר אותה עושה את זה בכל לבוש.
"את חושבת שאת יכולה ללכת ולקרוא למישהו שיכול לסלק מכאן את החזיר?" שאלה גברת סטוסן.
"הבטחתי לדודתי שאני אשאר פה עד חמש, וכעת עדיין לא ארבע."
"אני בטוחה שבגלל הנסיבות הדודה תרשה לך…"

"המצפון שלי לא ירשה לי," אמרה מתילדה בגאווה קרירה.
"אנחנו לא יכולות להישאר פה עד חמש," אמרה גברת סטוסן בקול ממורמר.
"אולי אני אדקלם לכם, כדי שהזמן יעבור לכן יותר מהר?" שאלה מתילדה בהפגנה של רצון טוב "בלינדה המפרנסת הקטנה" נחשב לקטע הכי חזק שלי. או אולי זה צריך להיות משהו בצרפתית. הנאום של הנרי הרביעי לחיילים שלו, זה הדבר היחיד שאני ממש יודעת בשפה הזאת."
"אם תלכי ותביאי מישהו שיגרש את החיה הזאת אני אתן לך משהו, שתוכלי לקנות מתנה נחמדה," אמרה גברת סטוסן.
מתילדה ירדה סנטימטרים אחדים על עץ השסק.
"זאת ההצעה הכי מעשית שהעלית כדי לצאת מהגן," אמרה בעליזות. "קלוד ואני אוספים תרומות לקרן "אוויר צח לילדים," ואנחנו מתחרים מי יאסוף סכום גדול יותר."
"אני אשמח מאוד לתרום חצי פאונד, באמת בשמחה." אמרה גברת סטוסן, כשהיא מנסה לשלות מטבע מהתיק ששימש מוצב חוץ של תלבושתה.

"קלוד כבר עבר אותי בהרבה כרגע," המשיכה מתילדה, כשהיא מתעלמת מהתרומה המוצעת. "את מבינה, הוא רק בן אחת עשרה ויש לו שיער בצבע זהב, ודברים כאלה הם יתרונות עצומים בשטח ההתרמה. רק שלשום נתנה לו איזו גברת רוסיה אחת חמישה פאונד. הרוסים מבינים באמנות הנתינה הרבה יותר מאיתנו. אני מניחה שקלוד יגיע לעשרה פאונד במזומן עד היום אחר הצהריים. הוא יהיה שם לבדו, והוא יוכל לבצע באופן מושלם את דמות הילד החיוור, השביר, שלא יאריך ימים בעולם הזה אחרי העניין הזה עם גלידת הפטל. כן, אני בטוחה שכבר כעת הוא השיג אותי בשני פאונד".
אחרי חיטוטים וחיפושים ארוכים והרבה מלמולים של צער, הצליחו הגברות הנצורות למצוא ביחד שבעה שליניגים ושישה פני.
"אני חוששת שזה כל מה שיש לנו," אמרה גברת סטוסן.
מתילדה לא גילתה שום סימן לרדת לארץ עד אותו סכום. "אני לא יכולה לנהוג אלימות במצפוני בעד סכום נמוך מעשרה שילינג," הצהירה בקשיחות.
האם והבת מלמלו מתחת לאפן כמה הערות שבהן נשמעו כמה פעמים המילים "חיה רעה" והן לא התכוונו לטרקווין.

"אני רואה שיש לי עוד שלושה שילינג," אמרה גברת סטוסן בקול רועד. "הנה. וכעת בבקשה קראי מהר למישהו."
מתילדה החליקה וירדה מהעץ, העבירה לרשותה את התרומה ואחר כך אספה מהעשב כמה פירות שסק חצי רקובים. היא עלתה על השער הקטן ופנתה בחיבה אל חזיר הבר.
"בוא, טרקווין יקירי. הרי אתה יודע שלא תוכל לסרב לשסק רקוב."
ואכן טרקווין לא היה יכול. על ידי השלכת הפירות לפני החזיר בהפסקות קצובות, פיתתה אותו לחזור לדיר בעוד הנצורות שנגאלו ממהרות לצאת.
"איזו חצופה קטנה!" קראה גברת סטוסן כשחזרה לאזור הבטוח. "בעל החיים הזה לא היה פראי בכלל, ובעניין עשרת השילינגים, אני חושבת ש"קרן האוויר הצח" לא תראה פרוטה מהם."
המשפט הזה היה חמור ולא מוצדק. אם תבדקו את ספרי הקרן תמצאו בהן קבלה: "נאסף על ידי העלמה מתילדה קוברוג – 2 שילינג ושישה פני."

**********
מי שבודק היטב את סיפוריו של סאקי, רואה את החיבה העצומה שלו לשמות נשגבים ועתיקים שלא היו כל כך בשימוש בימיו. הוא העניק לחזיר הבר את השם טארקווין – Tarquin, שם שמקורו ברומא העתיקה, אחד השמות הלטינים היחידים שלא מסתיימים באותיות US. היו שני מלכים שנקראו כך: "טארקווין הזקן" ו"טארקווין הגאה". כאשר לורנס אוליבייה חיפש שם מקורי לבנו, הוא קרא לו טארקווין. שתי דמויות נוספות שנקראו כך הם דמות מהמערכון "ליל הבחירות" של מונטי פייתון
וחברו של שרידן, הבן של גב' באקט, מהסדרה הבריטית "מה יגידו השכנים".
מאחר שסאקי היה כנראה הומוסקסואל, יש שמוציאים לו שם של שונא נשים.
כמי שאוהב מאוד את 140 הסיפורים שלו, אני מתנגד לדעה הזאת. זה נכון שבאיזה חישוב ממוצע לכאורה ניתן למצוא שרוב הנשים יותר "מרושעות" מהגברים, אבל אפשר להחליף את המילה "מרושעות" ב"חכמות" או "מתוחכמות" או "ערמומיות". הגברים שלו בדרך כלל די בטלנים (מלבד קלוביס וברטי יון-טאהן, שהם בעצם סאקי עצמו).
אגב, השם קלוביס הוא במקורו צרפתי ומתקשר לשמות "לודוויג" או לואיס". בצרפת היו שישה מלכים בשם הזה.
ב"חזיר הבר" כל הנפשות הן נשים. אבל נאמן לדרכו, הילדות או הנערות הן תמיד החכמות מכל הדמויות שלו.







יופי של סיפור 🙂
גם צרפתית אתה יודע,מסתבר.
ולא קוראים לה גברת באקט,לאמא של שרידן.היא מאד מקפידה על "בוקה".ל"זר פרחים " יש משמעות יותר מכובדת מל"דלי".
יופי של רשימה.תודה רבה!