כמה מתלמידיי אוהבים לצטט את המשפט שאמרתי: תמיד נסו לצייר במכחול יותר גדול מזה שהתכוונתם לקחת.
ברשימה הזאת אביא הרהורים על מכחולים, בעיקר דרך הציורים.
הסיכוי שאיזה עורך או מו"ל יקבל בספר ילדים איורים כמו אלה שלהלן הוא קטן וכמעט בלתי אפשרי:
בכלל, היום בעידן הרייטינג קשה להפתיע באיור פרוע.
בביקור האחרון שלי בלונדון ראיתי שכמעט כל ספרי הילדים שנעשים היום הם "מקצועיים", "נעימים" ו"נחמדים". אין כמעט מאייר שמאתגר את קוראיו, כמו שעשה למשל אנדרה פרנסואה בספר הזה:
ראו עוד בפוסט אנדרה פרנסואה מאייר ספרי ילדים.
ולכן כשהגעתי לאהבה שלי למכחולים, חוויתי בחיי המקצועיים כמאייר תסכול לא קטן כשנוכחתי שעולם האיור, בעיקר בספרי ילדים, כמעט ולא מתייחס למכחול ככלי לאיור, ובעיקר הוא נוכח ככלי למריחת צבע. אבל בשרבוטים שעשיתי לעצמי, ובעיקר בשיעורים שהעברתי אצלי בבית, המכחול כמוביל רישום היה נוכח כל הזמן.
כשאני מציץ במגירה שכתוב עליה "לימודים" ומוצא את המעטפה שעליה כתוב…
אני שמח לגלות את מיטב האיורים שלי, שאיש פרט לכמה תלמידים שלי לא ראה.
אז כאן ברשומה הזאת אביא אוסף קטן אבל מייצג של רישומים שנעשו במכחול, ולפעמים ביותר ממכחול אחד.
כל הרישומים הם בשחור-לבן.
בחרתי לא להוסיף להם טקסטים ולתת לכם לנסות להבין איך הם בוצעו, ולנסות לשחזר את הקרבות של עם המכחולים:
נהדר!