אני לא בטוח שיהונתן גפן ואבנר כץ ידעו שכשמונים שנה לפני שהם הוציאו את הספר הזה:
…יצא בלונדון רבעון ספרותי שנקרא הספר הצהוב:
העורך שלו היה הסופר האמריקאי הנרי הרלנד,
הרלנד לקח בתור שותף ועורך אמנותי את אוברי בירדסלי.
הצבע הצהוב נבחר בגלל הכינוי שנתנו לרומנים צרפתיים שנויים במחלוקת ואכן גם הרבעון האנגלי הזה זכה להיות מושמץ, למרות שהשתתפו בו סופרים ואמנים מצוינים, כמו מקס בירבום, גדול הקריקטוריסטים הבריטים (שצייר גם את דיוקנו של בירדסלי שלעיל), ארנולד בנט, וולטר סקוט והנרי ג'יימס. ובעיקר השתתפו בו נשים רבות.
כאשר אוסקר ויילד הורשע במשפט, הוא נראה מחזיק ספר עם כריכה צהובה, ולמרות שזה לא היה הספר הצהוב אלא רומן צרפתי, הקהל חשב שמדובר ברבעון, שאחד מעורכיו, בירדסלי, היה ידוע כחברו של ויילד – שנה קודם לכן גם אייר את סלומה של ויילד. קהל משולהב הגיע לבניין המערכת וניפץ את כל החלונות. בירדסלי נאלץ להתפטר.
הנה כמה עטיפות של הספר הצהוב:
ומכאן ישר לספר של יהונתן גפן ואבנר כץ, שראה אור בהוצאת מסדה בשנת 1973.
הנה כך נראו השניים בילדותם:
שניהם היו אז אבות צעירים.
איזה אבא היה יהונתן, על כך אפשר ללמוד מהסרט שעשה בנו אביב. אבנר, אני יכול להעיד, היה אבא אוהב, ואהוב על שלוש בנותיו אכולות הגעגועים.
הספר הזה לא הוזכר הרבה כשיהונתן הלך לעולמו, וזאת הזדמנות לספר עליו, ובעיקר על האיורים הנפלאים של אבנר.
בתקופה הזו אבנר הרבה להשתמש בקווים באיורים, כמו כאן:
הנה ההקדמה לספר:
הספר נפתח בפרק על ההיריון של הבעל:
ויש בו הוראות איך להתנהג כשהאישה בהיריון. ואת זה מדגים אבנר כך:
ואז מגיע התינוק ויהונתן כותב:
"ואחרי שהוא נולד, הוא מתאהב באימא, ואותך שוכחים עד ההיריון הבא".
ואז נכנסת לתמונה הסבתא, וכך מתאר את זה יהונתן:
כשיהונתן מספר על הצורך להפוך את התינוק, אבנר ממחיש את זה כך:
לאבנר, שלו יש רק בנות, קל לצייר את הילד הזכר כך:
והנה אחד האיורים הנפלאים:
אם בטקסט של יהונתן האלימות קצת מעורפלת, אבנר בתקופה הזאת מרשה לעצמו ללכת רחוק:
הנה גרסה שלו לרומוס ורמולוס:
רבים טענו שגם בציורים שלו בתקופה ההיא הבליט אבנר את הצד האלים:
כך מתאר יהונתן את רופא הילדים:
וכך מצייר אותו אבנר:
והנה איור שונה מהשאר:
גם אבנר כמוני אהב מאוד את מנגנון "נושא ווריאציות". אז הנה וריאציות על נושא ה"מוצץ":
ואם הייתה חסרה לכם אלימות, אז בבקשה:
הנה שלושה שירי ערש לדוגמה:
ולסיום אחד העמודים מסופו של הספר:







































נפלא!איזה מאייר גאון הוא היה.
הוריאציות על נושא מוצץ- בכלל מאסטרפיס.
תודה שהזכרת!