טורטייה פלאט, ואיך סטיינבק שינה לי את החיים

זה ⇑ קטע מהספר טורטייה פלאט של ג'ון סטיינבק, בתרגום של י.שילוח, בהוצאת כתר משנת 1981.

כאשר סטיינבק קיבל את פרס נובל בשנת 1962, היו רבים שאמרו שלא מגיע לו, כי הוא סופר בינוני. בארץ הוא תורגם ונחשב להצלחה.

כשהייתי בשנה השנייה ("השישית") בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, למדנו באנגלית את הירח שקע (The Moon is Down) של סטיינבק. מבחינתי זה היה המשבר שהביא לסילוקי מבית הספר הזה.

המורה לאנגלית, מר הרדוף, חשב שאני לא ראוי ללמוד במוסד ההוא. לפני הירח שקע למדנו באנגלית את הרואה ואינו נראה של ה.ג'. ולס, ומכיוון שהיה בבית את התרגום לעברית, שרדתי את רשעותו של הרדוף. לצערי לא ידעתי שיש תרגום לעברית של הירח שקע, והייתי אומלל בשיעורי האנגלית.

רוב המורים איכשהו הכילו אותי, בגלל שמנהל בית הספר, דוקטור רוזנברג, הגן עליי. והייתה לזה סיבה: חגי בנו, שלמד איתי בכיתה והיה חברי הקרוב, אמר לו שאם יעיפו אותי גם הוא יעזוב. כן, כאלה חברים היינו. היום לצערי אין לנו קשר.

אבל הרדוף היה דמות מרכזית במוסד, והוא דאג שלא אשאר שם. כך אירע שהוריי שלחו אותי לבצלאל בירושלים עוד טרם מלאו לי 16.

היה משהו אירוני בכך שמהספר הירח שקע לא הבנתי מילה וסבלתי ממנו, בשעה שבבית קראתי את טורטייה פלאט של סטיינבק – שבתרגום הראשון, של יונתן רטוש, נקרא דני מטורטייה פלאט – ונהניתי ממנו הנאה גדולה (אגב, שני הסיפורים האלה יצאו בעברית גם ביחד בתרגומו של גדעון טורי, בהוצאת כתר ב-1981).

מדי פעם אני מספר כאן איך אנחנו, הילדים של כרכור הקטנה, אימצנו לעצמנו מקומות ועלילות מהספרים, ולא הפריע לנו לחיות זמן מה על גדות המיסיסיפי עם תום סויר והקלברי פין או ברחובות של בודפשט עם נמצ'ק ממחניים ואיזהו גיבור או לשוט על התמזה כמו ג'רום וחבריו, ואפילו לחיות בבית סוהר של בעלי חובות כמו דוריט הקטנה של דיקנס.

איך הצלחתי בגיל 15 להבין את חבורת ה"פייאזונס" שבמונטריי, שהדאגה שלהם היא מאין יבוא הדולר הבא כדי לקנות יין, ואם לא יגיע הדולר מאיפה קל להשיג יין או לגנוב? המושג יין התקשר בתודעתנו ליין המתוק או מיץ הענבים שהיינו רואים את ההורים שותים בסדר פסח, ובכל זאת היינו חברים טובים של פילון, דני, פאבלו וחבריהם הבטלנים, ממש כפי שאימצנו את אמיל טישביין ודינסטאג הקטן של קסטנר.

עברו שנים מאז קראתי את טורטייה פלאט, ושוב הוא הגיע אליי בדרך מפתיעה.

הייתי אז מורה בבית ספר לעיצוב ואיור ויטל (שלימים התאחד עם שנקר), ואז תלמידה מקסימה ששמה שרית ברנרד הכינה סדרת איורים לטורטייה פלאט.

העבודות שלה היו נפלאות, ואני אצרתי תערוכה שלהן בבית ביאליק בשנת 1999.

הנה כמה מהן שלשמחתי מצאתי ברשת:

אני מקווה ששרית, שחיה היום באנגליה, תראה את הרשומה הזאת.

כל זה היה הקדמה כדי לספר לכם על כמה מאיירים שאיירו את טורטייה פלאט, ובעיקר על הגברת הזאת:

שמה רות קריסמן גאנט (Ruth Chrisman Gannett) (1979-1896). היא נחשבת למאיירת המקורית שאיירה את הספר.

רות קריסמן גאנט נולדה בשנת 1896 בקליפורניה. היא למדה ציור כבר מגיל צעיר, וכשלמדה ציור בברקלי נודעה כסטודנטית לוחמנית. היא לקחה את כן הציור שלה והעמידה אותו בכיתה של הגברים שבה ציירו עירום וציירה יחד איתם. מאוחר יותר, עברה לניו יורק, ושם, כשראתה כמה מתחרים יש לה, נבהלה והפסיקה לצייר לזמן מה, עד שנישאה למבקר הספרות לואיס סטיילס גאנט.

לסטיילס היו כמה ילדים, ורות התחילה לתקשר איתם בעזרת הציור, וכך חזרה לצייר.

כאן נכנסת לתמונה עוד רות גאנט אחת:

– רות סטיילס גאנט, בתו של לואיס גאנט. היא הייתה ילדה בת שמונה כאשר רות קריסמן נישאה לאביה.

לימים נודעה רות הקטנה כסופרת ילדים מצליחה, ואימה החורגת איירה לה כמה ספרים, ובעיקר את הספר הזה:

זהו ספר ילדים, או למעשה יותר לנוער.

אציג כמה איורים מהספר הזה מכיוון שהייתה להם השפעה רבה על מאיירים אמריקאים:

לא נראה לכם שהאיור האחרון השפיע על מוריס סנדק כשכתב את ארץ יצורי הפרא?

בשנת 1934 איירה רות קריסמן גאנט את טורטייה פלאט. הנה כמה איורים שלה משם:

ולמי שזה חשוב, רות הייתה חובבת חתולים.

עוד מאיירת שאהבה מאוד את טורטייה פלאט והכינה לו 17 איורים, שהיו בעצם ציורים בצבע שמן, היא פגי וורתינגטון.

השמועות היו שפגי וורתינגטון הייתה תלמידתו של נורמן רוקוול, גדול המאיירים של התקופה. עד שרוקוול, בהופעה בטלוויזיה, סיפר שהוא היה תלמיד שלה. זה פרסם אותה מאוד.

הציורים שלה לטורטייה פלאט נחשבים לאותנטיים, כי היא בילתה זמן רב במונטריי, שם מתרחשת העלילה.

ואם כבר הזכרנו את נורמן רוקוול…

אז גם הוא הכין איורים לטורטייה פלאט. הנה שניים מהם:

עוד צייר שהכין ציורים לטורטייה פלאט היה ג'ורג' בידל (1973-1885). בידל, שהיה חבר ילדות של פרנקלין ד. רוזוולט, היה ריאליסט חברתי. בעיניי הוא שילוב של גיאורג גרוס ודייגו ריברה.

בהזדמנות אעלה רשומה על בידל, שהיה נשיא האגודה של ציירי הקיר בארצות הברית.

הנה איור אחד שלו לטורטייה פלאט:

כדי להראות את הפופולאריות של הספר בארצות הברית, הנה עשר עטיפות שונות לספר:

טורטייה פלאט לא היה הסיפור הראשון של סטיינבק, אבל הוא זה שעשה אותו ידוען ומפורסם.

הנה עטיפה שעשיתי באחת מחוברות ימי ההולדת שלי:

והנה איור שלי בטכניקה של דפוס משי משנות ה-60:

ולסיום, עוד קטע מטורטייה פלאט, בתרגומו של י. שילוח: