ביום שישי הקרוב, 29.3, במלון דן אכדיה בהרצליה, יצוין יום הולדתה המאה של הסופרת והעיתונאית רות בונדי, שהלכה לעולמה בשנת 2017.

בעקבות האירוע הזה החלטתי להעלות כאן 30 איורים שעשיתי בעבר לרשימות של רות במוסף דבר השבוע. בחרתי בעיקר באיורים שלא העליתי כאן בעבר, ולכל קטע צירפתי טקסט של רות מתוך הרשימה.
ולפני שאציג את האיורים, הנה כמה משפטים מתוך הדברים שאני מתכוון להגיד באירוע, בהם אני מתאר את צורת הכתיבה העיתונאית של רות:
רות הייתה בוחרת נושא מקרי שהעסיק את מחשבותיה באותו השבוע. זה היה יכול להיות משהו שקשור לחוויה שהייתה לה בנסיעה, או הרצאה ששמעה באיזה כנס, או חוויה רפואית, או אפילו סתם משהו על בטלה, והיא הקיפה אותו במעגל של מחשבות, שהיו בו גם עובדות, גם אופציות, גם הומור וגם דמיון.
ואם רוב העיתונאים כותבים או כתבו אז כדי לשכנע את הקורא שהם צודקים, כשסיימת לקרוא את הרשימה של רות, ברוב במקרים זה עודד אותך לחשוב מה דעתך אתה על הנושא, גם כשהבנת לפעמים מה רות חושבת.
אני מרבה לקרוא את הספר של ויסלאבה שימבורסקה קריאת רשות, שבכתיבה ממש מזכירה לי את רות.
מאחר שרות הקיפה את הנושא בדעות שונות, הקורא מצא את עצמו אומר לפעמים: "הו! בדיוק מה שאני חשבתי", ולפעמים: "מעניין, על זה ממש לא חשבתי".
שתי הערות:
- בחלק מהאיורים שם המאייר מופיע קרמן/קרמן, מה שמעיד על כך שהאיור נעשה בימים שבהם פעל הסטודיו של אריק קרמן בן דודי ושלי.
- במקומות שידעתי את שם הרשימה ואת התאריך כתבתי את הפרטים האלה.
*
אפתח באיור שאת המקור נתתי לרות והוא היה תלוי אצלה בחדר האמבטיה. זה היה כמובן על דיאטות והמאמצים לרדת במשקל:


האיור הבא הוא לרשימה בשם בג'ונגל הכרך מתאריך 27.2.81:


רות הרבתה לכתוב על ענייני בריאות, ובמקרה הזה על ההבדל ביחס לחום וקור אצל גברים ואצל נשים. אהבתי את מה שהיא כתבה על מה שנקרא "בקבוק חם":


מי יקדיש היום טור אישי לנושא כמו "מתנות"?


בתקופה בה רות כתבה את הרשימה הבאה, עדיין קראו עיתונים. וכמו שרות כותבת: "קריאת עיתון היא אחד מסממני השותפות בין האזרח לממשלתו" (!!!).


אפילו ברשימה רצינית כמו הוויכוח על עונש המוות, מצליחה רות לטפל בהומור:


תראו איזו אמירה מקורית יש לה על מורים והוראה:


חשבתם פעם שניצחון בכדורגל משפיע על מספר הביצים שמטילות תרנגולות?


אתם זוכרים את הימים שלקרוא ספר היה "בזבוז זמן"?


ברשימה שלה על קפה התלוננה רות על זה שאין פה תרבות של בתי קפה. תארו לעצמכם.


בתאריך 18.7.80 פורסמה רשימה של רות שנקראה הרוב המנמנם:


רות סלדה מגסויות, אבל גם בכתיבה שלה וגם בתרגומים היא אף פעם לא צנזרה את עצמה. הנה רשימה שכתבה לאחר שהייתה בחוף של רפי נלסון באילת:


ברשימה מוטב ילדות קשה מילדות אבודה הראתה לנו רות תפיסות שונות של הילדות. הרשימה פורסמה ב- 11.3.1983:


והנה איור וקטע של רות בנושא "אגדת הילד שאהב אגדות":


לפעמים האיורים שלי תאמו לתזה המרכזית שהציגה רות, ולפעמים ממש לא. מאחר שרות הראתה את הנושא מנקודות מבט שונות, אז האיור הזה למשל לרשימה אבות ובנים (27.8.1982), מציג רק היבט אחד של היחסים בין אבא לבן:


פעם, בדיון על אקטואליה בתיאטרון, יאיר גרבוז אמר: "אם אני רוצה לראות מחזה אקטואלי אני קונה משקפת".
הנה האיור שלי לרשימה של רות בנושא תיאטרון ופוליטיקה (7.1.1983):


מדי פעם, כשאני עובד יתר על המידה, אני מביט באיור הזה:


אני לא זוכר מה היה שם הכתבה (השם "צריך להתמתח" הוא כותרת משנה). אבל את האיור אפשר להדפיס היום בשליש מהרשימות בעיתוני ישראל:


גם הקטע והאיור הבאים הם מרשימה שאין לי את שמה, אבל ברור לגמרי שמדובר על העלייה מברית המועצות. אני לא זוכר אם זה נכתב לפני הגל הגדול של העלייה או ממש בזמן שזה קרה:


באיור הזה על צחוק והומור שתלתי בקהל גם את עצמי (מסומן בחץ אדום):


לרות היה הרבה מה להגיד על מה שנקרא "תרופות סבתא":


בארכיון שלי יש כמה איורים שעשיתי לרות לרשימות על פמיניזם. אני אוהב את הגישה שלה שבאה לכלל ביטוי בפסקה הקצרה שלהלן:


את הרשימה הזאת, ששמה היה אור לגויים (25.6.1982), כתבה רות לאחר ששמעה דברים על פרופסור ליטל בכנס ב"יד ושם":


הנה רשימה על אחד הטיולים שלה, סיציליה למתחילים, מתאריך 4.6.1982:


היו ימים שהעיתון שהשאיר לה מחלק העיתונים היה נגנב, וזה מה שהביא אותה לרשימה במארב אין כל חדש (רק לעיתים רחוקות בחרה רות במשחקי מילים, וייתכן שגם את שם הכתבה נתן העורך, אהד זמורה):


האיור הבא הוא לרשימה יהודי כהלכה (9.4.1982). שימו לב לקטע של רות – זה משנת 1982!


ולרשימה על הגשם:


רות ידעה שלא לכל בעיה שיש לנו פה יש גם פתרון. הנה איור וקטע טקסט לרשימה סימן שאלה מהלך (30.4.1982):


כן, כבר אז היה קשר בין ענייני הבריאות לפוליטיקה. הרשימה תגיד את האמת דוקטור היא מתאריך 31.12.1982:


והאיור האחרון שאציג הוא לרשימה שעסקה בהסברה. רשימה נאיבית בתקופה נאיבית, אם אנחנו משווים אותה לימינו:


וישנם עוד איורים רבים שאני רוצה להציג, אז בקרוב אעלה רשומה נוספת עם האיורים שלי לרשימות של רות.







פשוט נפלא!! תודה דני יקר, על המתנה הזו!! אשמור ואשתף בגאווה!!
איך שאני אוהבת אותה !מצידי עוד עשר רשימות כאלה.
נהדר דני אהוב
נפלא שאתה מחזיר לנו את יפי האנשים האלה.
חשוב כל כך. תודה