זאת כבר רשומה רביעית שבה אני מציג ספרים שאיירתי בעבר, שרבים אינם זוכרים אותם.
אני מציג בעיקר את האיורים שלי, אבל באותה הזדמנות אני מבקש להזכיר גם את הספרים.
הספר הראשון שאציג יצא בהוצאת צ'ריקובר, הוצאה שאהבתי לעבוד איתם (לדעתי כיום היא כבר לא פעילה):
מסתבר שאני אוהב לאייר איורי שחור/לבן לספרי הדרכה, ספרי מדע פופולארי וניהול.
בדרך כלל, וגם בספר הזה, מדובר במה שמכנים "אתנחתות קומיות". ולמרות שאני לא בטוח שלקוראים פוטנציאלים של ספר כזה יש עניין או הבנה בהומור או באיורים משעשעים, זאת הגישה שלי ברוב המקרים.
הנה כמה איורים מהספר. בכל האיורים הוספתי גם טקסט בסגנון קומיקס של הדמויות.
בהקשר של ניצול זמן העבודה עשיתי את האיור הזה:
עוד מנעוריי, כשקראתי את הספר כיצד תקנה ידידים והשפעה בחברה, זכרתי שחשוב ורצוי להכיר את האחרים בשמם.
הנה איור לקטע שבו הסופר בנימין כהן מזכיר את החשיבות שיש בזכירת שמות:
הנה איור שמביא ביטוי חזותי למה שנקרא "שיתוף פעולה בעבודה":
אני מבין שאנשי הניהול חושבים שכדאי לשלב בשיחות עסקים גם סתם דיבורים על עניינים שלא קשורים בעבודה. ועל זה האיור הזה:
וגם את הפגישות, טוען כהן, לפעמים כדאי לקבוע במקום נייטרלי:
יש פרק שבו מדבר בנימין כהן על מנהגים שונים בארצות שונות:
הספר הבא יצא בהוצאת אריה ניר. אריה חברי המנוח עבד בחייו בכמה הוצאות כמנכ"ל עד שייסד את ההוצאה שבבעלותו, שפועלת עד היום בהנהלת בתו אבישג. אריה היה מו"ל מקורי, והנה אחד הספרים שהוציא:
הספר מלווה תהליך קשה של זוגות שמתקשים להביא ילדים.
הפעם המרחק בין האיורים לטקסט הוא גדול יותר מאשר בספר הקודם.
הנה איור שמספר כמה קשה להגיע לרופא הנכון:
המצב המביך שבו נשים מוצאות את עצמן הניב כמה איורים:
לפעמים היחס של האישה לבעל נראה ככה:
לפעמים אני פשוט לוקח משפט, ואז מאייר את זה כפשוטו, כמו זה למשל:
"את חייבת לענות בכל הכנות על השאלה הבוטה: יש לך כוח להיות שק אגרוף? את עתידה לספוג חבטות מילוליות מחברתך הטובה שהטיפולים המפרכים מורידים אותה לפעמים מהפסים".
ועוד ספר של מדע פופולארי והדרכה שהיה קרוב לליבי:
לי עצמי יש בעיות שינה, וגם מעבר לזה תחום חקר השינה מרתק אותי. לכן שמחתי שפרץ לביא והוצאת "ידיעות ספרים" ביקשו ממני לאייר את הספר.
הפעם בחרתי לעשות איורים לשערים של הפרקים, רק 20 איורים. הנה כמה מהם:
וסיימתי את הספר באיור הזה:
הספר הבא הוא הספר הזה:
יורם לוי פורת הלך לעולמו בשנת 2006, חמש שנים לאחר שיצא הספר, והיה בן 67 במותו. זהו אחד הספרים שהכותב ראה מול עיניו "ספר לכל הגילים" ורצה מאוד שהוא יהפוך ל"קלאסיקה". מדובר בסיפור מסע על ילד בשם אמצעוני:
שיש לו חבר שבלול קטן, כאן ציירתי אותו בהשוואה לפיל:
והנה הוא בהגדלה, ממש פורטרט של שבלול:
את האיורים עשיתי בצבעי מים וברישום עיפרון:
ומדי פעם השתמשתי בצבעי גואש ובאייר-בראש:
מופיעות בו עוד כמה חיות, כמו סופסוף החפרפרת:
וגם זיקית שמחליפה שמות כמו שהיא מחליפה צבעים:
ויש גם נמלה לבושה בסרבל מלחים:
פעם יחידה בחיי כמאייר שאיירתי פורטרט של נמלה:
בראש כל פרק הייתה אות מאוירת, מה שנקרא "איניציאל". הנה כמה כאלה:
ובסוף כל פרק עשיתי צללית:
*
איורים מקסימים