על שום מה נקראו חז"ל "חכמינו"?
רק כדי להשוות אותם עם הטיפשים, כלומר איתנו.
חז"ל אמרו איזו שטות ואנחנו חיים על פי זה.
שלום עליכם ניסה להסביר לקוראים שלו כל מיני ביטויים בעברית, כשהוא מתרגם אותם לאידיש עממית. עצם התרגום וההסבר שם ללעג את הביטויים.
בדרך כלל שם שלום עליכם את הפירושים האלה בפי גיבורי וגיבורות הסיפורים שלו. אבל אחרי מותו, יהודי אחד בשם יוסף קוסונגי, אסף אותם לחוברת קטנה לזכרו.
אביא כאן כמה דוגמאות:
התרגום הזה לעברית אפשר לקרוא לו פשע, שכן התרגום לעברית של האידיש מעקר בדרך כלל את ההומור של שלום עליכם (קחו את זה בחשבון).

אל תסתכל בקנקן – אל תביט איפה שלא צריך…

הבה נתחכמה – בוא נשבור לו את העצמות…

במקום שאין איש – גם דג מלוח הוא דג

הכל הבל – גם לאכול קרעפלך יכול להימאס…

את הנפש אתה יכול לקחת אבל רק תן לי קצת יי"ש…

קטונתי מכל החסדים – אני צריך את זה לכפרות…

בגפו יבוא בגפו יצא – כשמכניסים (לתבשיל) כל מיני מחלות, מקבלים קדחת…
אם שלום עליכם הגחיך את הפתגמים על ידי כך שהעביר אותם לאידיש עממית, שורה של הומוריסטים אחריו יצרו הומור על ידי סירוס הפתגמים.
הראשון היה ישראל חיים טביוב.
טביוב קצת נשכח היום, אבל הוא היה עיתונאי, בלשן, סאטיריקן ומתרגם. ואני אזכור לו לטובה את התרגום של "הפיקוויקים" של דיקנס, למשל.
הנה כמה מהאמרות שטביוב טיפל בהן:
-
אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים מחריבין דעתו של אדם.
-
החש בראשו יעסוק בתורה. החס על ראשו יעסוק בדברים בטלים.
-
יש נאה דורס ונאה מתקיים.
-
תפסת מרובה לא נתפסת; תפסת מעט – נתפסת.
-
בדרך שאדם רוצה לילך בה הוא מוליך את האחרים.
המסרס הבא שאביא כאן הוא שמעון צבר והפסוקים הם מתוך הספר הזה:

הנה כמהפסוקים מתוכו, את חלקם הצגתי כאן כבר בעבר:









קבוצת הסאטיריקנים הנפלאה שהייתה אחראית על ניקוי ראש, ערכה וכתבה בשבועון העולם הזה בין השנים 1973-1976 את הדף הסאטירי zoo הארץ. מדובר באפרים סידון, ב. מיכאל, קובי ניב וחנוך מרמרי.
מהמוסף הזה הנה כמה פתגמים:





האיורים הם של דודו גבע, זכר צדיק לברכה.
גם לתומר קרמן, לשעבר אחד העורכים של דבר אחר יש מה להגיד בנושא. הנה מה שכתב כהקדמה לפתגמים שלו שאיירתי במיוחד לבלוג:
המוח שלנו חושב בתבניות.
כאשר נשמע משפט הרבה פעמים הוא יהפוך במוחנו לאקסיומה, הנחת יסוד, עובדה בלתי מעורערת. במיוחד אם התחלנו לשמוע אותו כבר בילדות, ובמיוחד אם נאמר לנו שמי שהמציא אותו הוא אישיות חשובה.
אנחנו אוהבים תבניות.
אנחנו אוהבים הרגלים.
קשה לשבור הרגלים, זה דורש אנרגיה מסוג מסוים. הרבה יותר נוח להישען על מה שאחרים חושבים, על מה שחשבו לפנינו ועל מה שאנחנו רגילים להישען. שנאמר: אין לנו על מי להישען אלא על ההרגל.
לכן אנו מביאים לכם כאן שורה של משפטי יסוד כאלה, כולם אמיתות מוחלטות ובלתי ניתנות לשינוי. והן מחליפות את האמיתות שהכרתם עד היום. אנא שננו אותם מבוקר עד ערב והגיתם בהם בצאתכן ובשובכם, בקומכן ובשכבכם, והיו לטפטפות בגינת לבבכם:
כדי להעניק לפסוקים של תומר אצטלה של קדושה יצרתי את חלקם כוויטראז'ים, כמו אלו שישנם בבתי הכנסיות שלהם.
הנה הפסוקים של תומר:




























ומה הפתגם שלכם?
אשמח אם תוסיפו בתגובות כאן ובפייסבוק פסוקים ופתגמים משלכם.
ואם אתם אוהבים את זה, תוכלו גם להצטרף לקבוצת מחוללי הפתגמים בפייסבוק.







צחקתי נורא!
חביב מאוד 🙂
הפתגם האהוב עליי: "על שלושה דברים העולם עומד – מה הפלא שהוא עומד ליפול?"
ולא בדיוק פתגם אבל – "חכם סיני זקן אמר פעם שדברים נשמעים הרבה יותר טוב אם מייחסים אותם לחכם סיני זקן"