פסח הוא חג נפלא למאיירים. אני פותח את המגירה שכתוב עליה “מצות” ומוכיח לעצמי ולעולם שהכול אפשר לעשות ממצות.
בשנת 2008 הוצאנו אפרים סידון ואני את הגדת פסח בחרוזים. כלומר אפרים חרז את רוב הטקסטים, והדפסנו אותם בצד הטקסטים המקוריים.
כמעט כל האיורים נעשו משברי מצות שהוספתי להם קווים וצבעים.
הנה איור שעשיתי בשנת 1997 לעיתון במחנה:
גם בברכות שאני שולח לחג הפסח לחברים ומכרים אין הרבה חמץ:
דרך נוספת לעבור את הפסח בשלום היא שימוש בחיתוכי עץ. במדור הסאטירי דבר אחר פרסמנו פעם את האיור הזה:
בימים ההם בזמן הזה, איך שהיית פותח מוסף חג היית רואה חיתוך עץ בסגנון הזה:
והיית יודע שהגיע הזמן לבער את החמץ או להכות במצרי.
חבריי מכירים את החיבה שלי לחיתוכי עץ, שהוטמעה בי על ידי מוריי יעקב שטיינהארט ויעקב פינס. כבר בבצלאל עשיתי חיתוכי עץ לשירי מכות מצרים של אלתרמן:
לימים ראיתי שהכי קל זה לעשות חיתוכי עץ בלי חיתוכים ובלי עץ אלא בצבע לבן על שחור. וכך נעשו חיתוכי העץ האלה לאחד הפסחים בדבר אחר:
בדבר אחר פסחנו כהלכה כמעט בכל פסח.
באחד מגיליונות הפסח הצענו לקוראים שלנו לקיים סדר פעיל, או אם אתם מעדיפים, אינטראקטיבי:
למשל צביעה:
והנה למשל איך אפשר להיות יצירתיים כשמדובר בפעולה פשוטה כמו ביעור חמץ:
גם בספר הילדים נעמן והאפיקומן, שעשיתי ביחד עם חברי אהרן שמי, מדובר ברעיון יצירתי. כאן הוא מפעיל את הילד המשועמם:
גיבור הספר נעמן יודע שפסגת הסדר הוא החיפוש אחר האפיקומן, ולכן הוא יוצא כבר בתחילת הספר למסע חיפוש. בכל האיורים (שנעשו בטכניקה של חיקוי לחיתוך עץ) הכנסתי אפיקומן נסתר, ורק בסוף הספר מתברר לנעמן שהוא צריך לחזור ולקרוא שוב את הספר כדי למצוא את כל האפיקומנים שבאיורים.
התוכלו קוראיי הנעמנים למצוא את האפיקומן בארבעת האיורים הבאים?
אני מאחל לכל קוראיי שהחג יעבור אצלכם בסדר יחסי ואם אפשר אז אפילו בסדר גמור.
גדול !!!!
נהנתי מאוד מכל הסדרים ואי הסדרים בציורים המהממים!!!!!
אשמור לשנים הבאות לשיפור מצב הרוח של כולנו !!!!!
חג בסדר גמור גם לך
די אכלו אבהתנא בארעא וכיוצ”ב.