דרך הרחובות של לונדון

בעבר הוזמנתי הרבה להרצות על לונדון. כל הרצאה הייתי פותח בשמות הרחובות של העיר. בסך הכול יש בה כ-4,000 רחובות, דרכים וסמטאות.

במהדורה הראשונה של הספר הולך איתך בלונדון, שיצאה ב-1997, יש פרק בשם מי היה פיקדילי ומה היתה תרומתו לתרבות האנגלית? הנה חלק מהפתיחה של הפרק:

חבר שלי, פרופסור ארדון רובינשטיין, ניסה במשך שנים למצוא דרך להנציח את ידידנו המשותף, הצייר יוסל ברגנר, בשם של רחוב בתל אביב. יוסל היה גר שנים ברחוב ביל"ו בעיר והיה דמות מרכזית ברחוב הזה. ארדון הציע לקרוא לרחוב על שמו של יוסל ואת השם ביל"ו להעביר לרחוב אחר, אולי אפילו גדול יותר. ביל"ו הוא היה מוסד חשוב וראוי להנצחה – ארגון הסטודנטים שקם ברוסיה ב-1881 – אבל אין לו שום קשר לאזור, ורוב תושביו אפילו לא מכירים את מקור השם. בסופו של דבר מאמציו של ארדון נשאו פרי, ובשכונת כוכב הצפון נקראה כיכר על שמו של יוסל. וזאת הזדמנות להודות לראש עיריית תל אביב ולוועדת השמות..

בהרצאות על לונדון, הייתי שואל את הקהל – שרבים ממנו אוהבים ומכירים את העיר – אם הם מכירים בה רחובות שנושאים את שמותיהם של גדולי הספרות האנגלית, למשל רחוב שייקספיר או רחוב דיקנס. איש לא ידע, ואני סיפרתי שיש כעשרה רחובות על שם דיקנס וארבעה רחובות על שם שייקספיר, אבל השמות לא ניתנו דווקא לרחובות גדולים וחשובים, בשל חשיבותה של האישיות, אלא כי היה לאישיות קשר ענייני למקום. ישנם גם רחובות על שמם של גיבורים מהיצירות שלהם. למשל ליד המקום שבו היה בית הסוהר שבו מתרחשת עלילת הספר דוריט הקטנה, יש רחוב בשם "דוריט קורט" וגם פארק – "ליטל דוריט פארק".

ובכנסייה הסמוכה, שם לפי הסיפור התחתנה דוריט הקטנה, יש ויטראז' עם דמותה:

וכמובן יש שם גם פאב:

ויש בסביבה גם רחוב קופרפילד, ממש במקום שבו שכר דיקנס הנער חדר בזמן שהוריו היו בבית הסוהר הסמוך.

אבל כאן אני חייב לספר שלא כל שם של רחוב בלונדון קשור ישירות ללונדון, ויש בה גם רחובות על שם רובין הוד ואפילו על שם סינדרלה.

כשמדובר בהקשרים היסטוריים, זה בדרך כלל אחוזות שהיו פעם בבעלותם של אנשי אצולה והרחוב עדיין נושא את שמם. למשל רחוב אוקספורד, שכולם מכירים, קיבל את שמו לא בגלל שהוא מוביל לעיר אוקספורד כמו "דרך פתח תקווה" או "דרך חיפה". בעבר הרחוב הזה נקרא "טיברן" על שם נהר הטיברן וגם על שם אזור ההוצאות להורג "טיברן", שבו עמדו עמודי הגרדום והיה במקום שכעת נמצא בו ה"מָרְבּל אָרְץ'". ואז הוא נקנה על ידי אדוארד הארלי, הרוזן השני של אוקספורד, ומשנת 1713 נקרא "אוקספורד סטריט". ובעצם גם רחוב הרופאים "הארלי" הוא על שם אותו אדם…

וכעת לכמה שמות מעוררי עניין:

הראשון הוא פיקדילי. זהו שם הרחוב הכי ידוע בעולם, ובלונדון לא מחוברים אליו המילים "סטריט" או "רואד", אלא פשוט "פיקדילי" (מקרה דומה הוא ה"סטראנד" The Strand,  שגם במקרה הזה, שבו השם עומד ללא תוספת, הדבר מוסיפה לו "כבוד").

גיליאן בבינגטון, המומחה לרחובות של לונדון שמספריו למדתי הרבה, מספר שכבר החל מלפני 300 שנה נעשו מחקרים וניסיונות להסביר את השם. פעם אמרו שזאת קריאת ציד עתיקה ("קריאת ציד עתיקה" הוא הסבר לכל דבר שאין יודעים מהו). בבינגטון מספר שלאחר שנמצאו המסמכים הסתבר שמדובר בסוג של צווארונים שהמציא חייט בשם רוברט בייקר בתקופת מלכותה של אליזבת הראשונה. בייקר הצליח מאוד ורכש הרבה אדמות באזור וקרא לסביבה "פיקדילי".

אנחנו מכירים את הפיקדילי מהציורים:

הנה המלכה אליזבת הראשונה עם פיקדילי כזה:

וכעת לגלגולו של שם מעניין נוסף – Tooly Street.

זהו רחוב ידוע מאוד ליד תחנת הרכבת "לונדון ברידג'". במאה ה-12 עמדה שם כנסייה על שם אולאף הקדוש (St. Olave). לאט לאט התחילו המקומיים לבטא את השם "סנטולאב" ואח"כ "טולי", וכך שונה השם הכתוב לפי צורת ההגייה. תהליך מעניין לדעתי. אגב, גם את האזור שבו נמצא ה"טולי" המקומיים מבטאים היום אחרת מהכתוב. שם האזור נכתב Southwark ומבטאים אותו איכשהו כמו "סאד'ק". יום אחד אולי גם זה יחדור לכתיב.

וכעת לכתובת הכי מפורסמת בלונדון, דאונינג סטריט 10.

הכתובת הזאת נושאת את שמו של אדם שבזמנו לא היה אהוב כל כך. הוא נחשב למושחת, רע לב, קמצן ואפילו אכזר. שמו היה סר ג'ורג' דאונינג:

דאונינג (1684-1623) שירת בצבא של קרומוול במלחמת האזרחים, אבל כשצ'רלס השני חזר לשלטון, דאונינג הצליח בעזרת תככים להתחבר אליו. הוא נחשב למומחה להולנד וצ'רלס מינה אותו לשגריר בהולנד.

יש הטוענים שהוא אחראי למלחמת אנגליה-הולנד השנייה (יש דבר כזה.. ע"ע..) והיה אפילו בצוות שהצליח לקנות מההולנדים את ניו אמסטרדם, מה שהיום זה ניו יורק, שיש בה אפילו שני רחובות על שמו.

סמואל פיפס, שמהיומנים שלו אנחנו יודעים הרבה על המאה ה-17, כתב עליו דברים איומים. ובכל זאת היום ראש הממשלה גר בבית הזה, ברחוב שפעם היה שייך לדאונינג הנורא.

ואם כבר הזכרתי את פיפס (Pepys) – אחת הדמויות שעליה כתבתי הרבה בספרים שלי על לונדון, ובעיקר כמובן בהקשר של השריפה הגדולה ב 1666 – הנה פסל שלו, שנמצא ליד מה שהיה ביתו:

הרחוב על שמו נמצא ממש ליד המקום בו נולד וגר כל חייו:

ועוד מקרה מעניין.

פירוש המילה Cannon באנגלית הוא תותח. בלונדון ישנם שישה רחובות עם השם "קאנון", בין היתר Cannon Hill, Cannon Lane, Cannon Row, ו-Cannon Street. אבל רק ה"קנון ליין", שאוהבי המסטד אולי מכירים, קשור לעובדה שבעבר באמת היו שם תותחים. קאנון היל, אף הוא בהמסטד, קרוי על שם סוחר עשיר ששמו היה צ'רלס קאנון; קאנון רו, שבווסטמינסטר קרוב לפרלמנט, הוא על שמו של כומר (Canon) שהיה הכומר הראשי של כנסיית סנט סטיבן, וקאנון סטריט, שהוא רחוב ראשי בסיטי של לונדון ויש אפילו תחנת רכבת בשם זה, בא מהדיאלקט הקוקני – כך היו מבטאים בו את המונח Candle Makers – יצרני נרות.

והנה עוד גלגול מעניין של שם של רחוב:

למרות שהיום לא הרבה קוראים את גן העדן האבוד ועוד פחות את שמשון הלוחם, הרי שג'ון מילטון עדיין נחשב לאחד מגדולי הספרות האנגלית.

*ושימו לב לפיקדילי היפה שלו.

בספר לונדון בעקבות סופרים וספרים אני מספר שכאשר מילטון למד בכרייסט קולג' באוקספורד, כינו אותו "הליידי מכרייסט צ'רץ'", בגלל שהיה עדין למראה והתנהג "כמו גברת חסודה". בשנים האחרונות לחייו חי מילטון קרוב לרחוב מילטון, לא רחוק מה"ברביקן" בלונדון.

בימי הביניים שמו של הרחוב היה Grub Street. חוקרי השמות טוענים שמדובר במשהו שהוא מעין שם גנאי לחבורה של סופרים ומו"לים שהוציאו ספרים באיכות נמוכה או זולה, שחלק מהם היה גר בסביבה. בשנת 1830 שונה שם הרחוב ל"מילטון סטריט", והיה אפשר בקלות לחשב שזה על שמו של ג'ון מילטון, אבל האמת היא שזה היה שמו של קבלן ששיפץ את הרחוב בתחילת המאה ה-19.

ואם עד עכשיו סיפרתי על רחובות ידועים, או לפחות רחובות על שמם של אישים ידועים, אז כעת נעבור לשלושה רחובות עם שמות תמוהים בניסיון להסביר את פשרם.

באזור פארינגדון, לא רחוק מתחנת הרכבת בשם זה, יש רחוב קטן שנקרא "רחוב הלב המדמם". יש שם גם פאב בשם זה, בהחלט מומלץ (הוא גם מסעדה).

בניסיון להסביר את השם המוזר הזה נולדו כמה אגדות אורבניות. הידועה בהן היא שבוקר אחד בשנת 1626 נמצאה שם גופתה של אליזבת האטון, אשת חברה ידועה. גופתה הייתה מרוסקת, אבל הלב עוד פעם. היו גם שמועות שערב קודם, בנשף הוללות, הגברת רקדה עם שגריר ספרד אבל לא נענתה לחיזוריו. הנה היא למי שמעוניין:

הסיפור אומנם מעניין, אבל העובדות סותרות אותו, מאחר שהגברת מתה מוות טבעי בשנת 1646, בדיוק 20 שנה מאוחר יותר.

ועוד שם מוזר – בסיטי יש סמטה שנקראת "סמטת כתף הכבש":

מאחר שבסיטי יש רחובות רבים שיש להם שמות של מאכלים – "החלב", "הלחם" ועוד, שרובם מעידים על השווקים שהיו במקומות האלה, מניחים שגם כאן מדובר בשוק שמכר בשר כבשים.

אבל יש גם דעה אחרת הגורסת ש-Mutton בסלנג זה גם זונה, ואז מדובר כמובן ברחוב מסוג אחר לגמרי.

עוד שם שגרם למדריכי התיירים להמציא סיפורים הוא "סמטת המחבת" Frying Pan Alley – סמטה קטנה קרובה ל"ספיטאפילד", באזור שאהוב מאוד על תיירים.

הסיפור המקובל הוא שפעם הייתה פה חנות לממכר חפצים מברזל, וצמוד לשלט שלה הייתה תלויה מחבת ענקית. יום אחד המחבת נפלה על ראשו של הולך רגל, ומאז, כך מספרים לנו המדריכים, מומלץ לכולם לא ללכת בצד הזה של הרחוב.

והרחוב האחרון שאציג הפעם הוא זה:

שנצא בווליץ', אחת השכונות המזרחיות, סמוך לגריניץ'.

האנגלים מקפידים בענייני הומור. הם אומרים Funny Ha Ha כשזה סתם מצחיק או מצחיק סתם, וזה בניגוד ל-Funny Peculiar למשל.

אז למה הרחוב הזה נקרא ככה? אז מסתבר שזה בכלל לא קשור להומור או לצחוק. המילים "הא הא" הגיעו לאנגלית מהצרפתית. מדובר בקיר שנועד לחסימה, בדרך כלל חסימה של בעלי חיים, אבל הוא נבנה כך שלא יפריע לראות את הנוף.

וקריאת "הא הא" היא קריאת הפתעה שהיו צופים משמיעים כשחוו את האשליה האופטית הזאת.

אז אומנם רק חלק משמות הרחובות בלונדון קשורים ישירות למקום, אבל לימוד השמות הוא דרך נהדרת ללמוד את ההיסטוריה של העיר. והנה ספר שממנו למדתי המון:

***