השנה 1834.
בכפר קטן לא רחוק מאוסלו חי לו אולף פיטרסון-כהן, דוור במקצועו וחירש מלידה.
משפחת פיטרסון-כהן כללה שישה ילדים רעשנים וכלב. יום-יום, כשגמר אולף לחלק את חמשת המכתבים לחמש המשפחות בכפר, הוא פשט מעליו את מדי הדוור ויצא לירכתי החצר, ושם בתוך מחסן קטן, כל יום בין 3:00 אחר הצוהריים ל-5:30, בנה אולף את חלום חייו.
אחרי הסתכלות עמוקה מצא אולף שאילו היה יכול בשעה שהיה מחלק את הדואר לסלק מלפני האופניים שלו את התרנגולות, האווזים וכמה ילדים, היה מצליח לחלק את הדואר במהירות גדולה יותר והיו נשארות לו 30 דקות יקרות, בהן היה יכול לרכוב על האופניים בנחת בכבישי הכפר.
בהתחלה חיבר אולף בקדמת כידון האופניים מעין מערכת שוטים, שנעו בשעה שהניע את כידונו במהירות. המצאה זו נכשלה באיבה בגלל הצורך המתמיד לטלטל את הכידון לכאן ולכאן.
הרעיון השני עלה על דעתו כשראה את כלבו היינץ מסתכל בו בשעה שעבד. הוא לקח את חכת הדיג שלו והרכיב אותה על אופניו; עליה תלה את היינץ, שנבח משם על התרנגולות והברווזים.
הניסוי היה הצלחה גדולה, אבל כשנתקלו בחתול הראשון, קפצה מערכת האזעקה מתוך המתקן שעל החכה ונעלמה.
ואז הגה מוחו המבריק של אולף את רעיון הפעמון.
הוא חיבר שעון מעורר לכנף הקדמית של אופניו, הפעיל את קפיץ הפעמון, וכאשר התגלתה התרנגולת הראשונה פורצת לכביש, העביר אולף במהירות את מחוגי השעון לאותה השעה והשעון החל לטרטר. אך אולף, שהיה חירש, לא שמע את טרטור השעון וזרק אותו בכעס לכל הרוחות, והשעון פגע בדרך הילוכו באווז;
מה שהביא את אולף לסדרת ניסויים בזריקת חפצים על המכשולים שניקרו בדרכו. אך דא-עקא, שלצורך העניין נדרש אולף לצאת לחלוקה עם מטען של חפצים כזה…
כאשר נסע אולף יום אחד בקרבת הכנסייה, היה נדמה לו שהוא שומע צליל קלוש של פעמון. הוא הרים את עיניו וגילה לשמחתו את פעמון הכנסייה הענק והבין כי הוא עלה על דרך המלך וחלומו הולך ומתגשם.
הוא ערך הסכם עם הכומר והבטיח לגלות לו את סודות כל המכתבים שאותם קרא לילה לפני החלוקה. בתמורה הוא קיבל את פעמון הכנסייה. הכוונה לפעמון חלופי, שהיה שמור במרתף הכנסייה. תוך ימים ספורים מצא הפעמון את מקומו מעל לכידון.
החבל היה קשור לברכו של אולף, וכאשר צלצל הפעמון היה אפילו אולף מסוגל לשמוע, וזה ככלות הכול היה הדבר החשוב ביותר. כעת, מה שלא היה יכול אולף לעשות היטב היה לראות, ובדרכו למשרד הפטנטים באוסלו כדי לרשום את ההמצאה ולהעשיר את האנושות בחידוש גאוני נוסף, הסתיר הפעמון את שדה הראייה שלו והוא נדרס על ידי חשמלית.
וכך לא זכה העולם להתברך בהמצאה של אולף, הדוור החירש.
