לא יעלה על הדעת! – המסתורין של דייוויד פלדמן

האם אתם שייכים לסוג האנשים שנשארים ערים בלילה ותוהים למה יש לאוזניים תנוכים? או מתי הדגים ישנים? או למה יש חורים בגבינה שוויצרית? ובעיקר, למה יש אנשים מוזרים שממציאים שאלות שאתם אפילו לא חשבתם עליהם?

היום אציג לכם כאן איש כזה. שמו דייוויד פלדמן.

הוא בעל תארים ב"תרבות פופולארית" וב"תרבות אמריקאית".

כשפלדמן רואה למשל מישהו לידו בבית קפה, שמנסה בלי הצלחה לפתוח חבילה קטנה של קרקרים שקיבל עם המרק, הוא עוקב אחרי התנועות הנואשות של האיש האומלל ושואל את עצמו:

איך זה שהצלחנו להנחית אדם על הירח ולא הצלחנו להמציא אריזה שאפשר לפתוח בלי השיניים?

פלדמן חושב שאם השאלות הטיפשיות האלה מענייניות אותו, אולי יש עוד סקרנים כמוהו, והוא החליט לכתוב עבורם ספר.

שם הוא שואל שאלות כמו:

• למה פיהוק מידבק?
• למה המחוגים בשעון הולכים דווקא ב"כיוון השעון"?
• למה כדורי טניס שעירים?
• למה מאלפי אריות משתמשים בכיסאות?
• ולמה פחיות של דיאט קולה צפות ואילו פחיות של קולה רגילה לא צפות? (חשבתם על זה פעם?)
• וגם – למה הפיראטים אוהבים תוכים?

פלדמן כתב על זה שני ספרים, שבהם הוא עצמו המציא את השאלות, ואז הגיעו אליו לבקשתו המון המון שאלות שהקוראים שלו שאלו, ואת הספרים הבאים הוא הקדיש לשאלות הקוראים.

אלה הם חלק מהספרים שלו:

פלדמן הפך להיות מוסד, מלווה בתמיכה מדעית של מומחים בכל הנושאים.

ברשומה הזאת אביא 19 שאלות ותשובות מהספרים שלו, מלווים באיורים שלי (כבר מזמן סיפרתי כאן שחלק מהעניין שיש לי בבלוג הזה הוא להביא טקסטים שאוכל לאייר, כלומר טקסטים שמו"לים מעולם לא ביקשו שאאייר).

אז בבקשה:

למה חתולים לא אוהבים לשחות

הרבה אנשים חושבים שחתולים פוחדים ממים. אבל הם לא. מדי פעם אפשר לראות חתול מקפץ מרצונו לתוך מים.

קרוביהם של החתולים, טיגריסים ויגוארים, אוהבים לשחות. יגוארים ידועים בכך שהם צוללים לנהרות ומתקיפים תנינים.

חתולי בית שננטשו יצללו לתוך מים כדי לדוג. אז למה החתול שלכם לא מוכן לטבול את כפתו בברכה שלכם? מאותה סיבה שהוא תמיד משגע אתכם: יש לו שיגעון לניקיון, והוא עצלן. החתול שלכם, שלא כמו הכלב, מסרב לחיות את החיים הטובים. הוא לא יירטב כי הוא משער שטבילה קלילה במים לא שווה את המאמץ של להתייבש אחר כך ולנקות את עצמו עם הלשון.

אלא אם אתם מרעיבים את החתול ושמים בברכה המון דגים חיים, החתול שלכם יישאר על היבשה.

 

למה יש חורים בגבינה שוויצרית?

בתעשיית הגבינה מעדיפים לקרוא להם "פוקחי עיניים" ולא חורים. העיניים נוצרות על ידי התרחבות של גזים, המופרשים מבקטריה הידועה בשם eye former. הבקטריה מוכנסת לתהליך ייצור הגבינה בשלב מוקדם. היא יוצרת את החורים, מבשילה את הגבינה ומעניקה לה את הטעם הייחודי.

החורים (עיניים) הם לא מסיבות קוסמטיות. ועדיין, כמה מיצרני הגבינות השווייצריות מוסיפים חורים לגבינה מוכנה שלא נוצרה מהבקטריה. קיצור הדרך הזה גוזל מכמה מסוגי גבינה את הארומה והטעם של גבינה שווייצרית אמיתית.

 

למה רוב הגברים עושים שביל בשיער בצד שמאל

התשובה הברורה ביותר היא מפני שרוב הגברים הם ימניים וכך יותר קל לסרק את השיער – משמאל לימין.

הבעייה בתשובה הזאת היא שגם רוב הנשים הן ימניות והרבה פחות נשים עושות שביל בשיער בצד שמאל.

ולכן למעשה אין לכך תשובה.

 

איך הפך ה "טוק" (Toque) לכובע הטבחים הרשמי, והאם יש לו פונקציה מעשית

כיסויי הראש במטבח תמיד היו משונים. הטבחים חבשו רשתות מכוערות או כובעים גבוהים לבנים (טוק בלאנש). עוד מימי האימפריות היוונית והרומית, הוענקו לטבחים כובעים מיוחדים על פי ההישגים שלהם.

עד אמצע המאה ה-17 בצרפת נתנו לטבחים כיסויי ראש בצבעים שונים, על פי דרגתם במטבח. שוליות חבשו כיפות רגילות. במאה ה-18 דרש השף של טאלירנד שכל הצוות שלו יחבוש את כובע השף הלבן – מסיבות סניטריות. הכובע נועד לא רק למנוע נפילת שיער לאוכל, אלא שיהיה אפשר להבחין בכתמים על הרקע הלבן.

כיסוי הראש המקורי היה שטוח. הכובע הגבוה נעשה פופולארי מתוך הצורך להעניק אוורור לראש במטבחים החמים שבו עבדו הטבחים.

הכובע אינו פונקציונאלי יותר מאשר רשת לשיער. אך כל כובע שמוענק למישהו כאות כבוד, חזקה עליו שהמקבל יחבוש אותו בגאווה, לא משנה כמה מגוחך זה נראה.

 

למה יש חור בבייגל?

בספר אחר הסברנו למה יש חורים בסופגניה. היינו מאוד גאים בהישג הזה ומעט זחוחים. ואז הגיע מכתב מג'יי הווארד הורן, ששאל למה יש חורים בבייגל. האם יהיה סוף לתשוקה הזאת לדעת על מקורו של החור?

אף אחד לא יודע בביטחון מי יצר את הבייגל הראשון. כנראה שזה קרה במקרה שחתיכת בצק שמרים נפלה לתוך מים חמים. אבל אנחנו לא יודעים מי נתן לזה את השם "בייגל". ב-1683 נוסד בית הקפה הווינאי הראשון על ידי הרפתקן פולני, שמכר בו לחם מסוג חדש שנקרא "beugel". כאשר האוסטרים היגרו לארצות הברית במשך שתי המאות הבאות, שמו הפך ל-bagel.

אז מה עשה הפולני בווינה ולמה יצר לחם עם חור?

בסוף המאה ה-17 הפך מלך פולין, יאן סובייסקי, לגיבור באוסטריה כשהדף את הפולשים התורכים. במנוסתם השאירו התורכים שקים רבים של קפה, וכתוצאה מכך צצו בעיר בתי קפה רבים.

בעל בית הקפה הנ"ל לקח לחם פופולארי שנקרא "קיפפל" ועיצב אותו לצורת הבייגל המוכר לנו כיום. הלחם היה אמור לסמל את הארכופים של מלך פולין, שנלחם על גבי סוס כדי להציל את האוסטרים מהתורכים. המילה בייגל באה מהמילה הגרמנית לארכוף – bugel.

 

למה ציפורניים באצבעות הידיים צומחות יותר מהר מהציפורניים בבהונות?

זה לא מסוג השאלות שתשובה עליהן מזכה בפרס נובל למדע או מעניקה מלגות מחקר לבתי חולים, אבל התשובה אינה מובנת מאליה. במקרה שציפורן נעקרת, לוקח לה ארבעה עד שישה חודשים להגיע לאורך הרגיל. לציפורן בבוהן לוקח 9-12 חודשים.

הדרמטולוג דר' פרד פלדמן מסביר שיש כמה אפשרויות, למרות שאף אחד לא יודע בוודאות:

1. טראומה גורמת לציפורן לגדול מהר יותר. מצאו שאדם שכוסס את ציפורניו או אם מאבדים ציפורן, היא תגדל מהר יותר. האצבעות בכף היד באות במגע עם חומרים קשים ויש לציפורניים שלהן מגע בעל אופי טראומתי במשך היום, יותר מאשר לציפורניים באצבעות הרגליים.
2. כל הציפורניים גדלות מהר יותר בקיץ, מה שמרמז שהשמש מעודדת צמיחה. בדרך כלל גם בקיץ כפות הרגליים מכוסות.
3. מחזור הדם הרבה יותר איטי בכפות הרגליים.

אם מים יותר כבדים מאוויר איך זה שהעננים נשארים למעלה

מה גורם לכם לחשוב שעננים לא נופלים? הם נופלים כל הזמן, אבל לא כמו בלוני מים אלא בקצב של 0.3 ס"מ לשנייה והטיפות שלהם זעירות, בקוטר של 0.01 ס"מ.

 

האם דגים משתינים

כמובן, אבל לא כולם באותה צורה. דגי מים מתוקים חייבים להיפטר מהמים שמצטברים אצלם בגוף בתהליך האוסמוזה.

דגי מים מלוחים מפיקים רק מעט שתן בתהליך האוסמוזה. הם שותים כמות גדולה של מי ים ונפטרים מהמלח דרך הזימים וגם דרך העור (בדומה לאדם שמזיע).

 

למה חתולים כל כך אוהבים שמגרדים להם מאחורי האוזניים

רוב החתולים אוהבים שמגרדים אותם מאותה סיבה שבני אדם אוהבים עיסוי – זה נעים. על פי הווטרינר ג'ון סאידלה "רוב החתולים אוהבים שאנשים מלטפים או מעסים את כל הגוף שלהם. בעור החתול יש המון קצות עצבים, שהופכים את הליטוף לחוויה חושנית".

אבל גם בעור שלנו יש קצות עצבים, ולא רבים מאיתנו מתחילים לפתל את רגלינו בעונג כשמגרדים לנו מאחורי האוזן. מצד שני, גם אין לנו קרדיות באזניים. דר' סאידלה מסביר: "לרוב החתולים יש מעט מאוד קרדיות, ולחלק יש המון, מה שיוצר בעייה רפואית. הקרדית שנמצאת בתעלת האוזן מתחפרת בעור שעוטף את תעלת האוזן. החתול אלרגי ומגיב להפרשות של הקרדית, והתוצאה היא גירוי. כשמגרדים לחתול מאחורי האוזן ההרגשה היא טובה והחתול מגיב בהתאם.

למה דו קרב התרחש בזריחה, או שזה רק תואר כך בסרטים ובספרות

היסטוריונים אישרו לנו שהקרבות התרחשו במשך כל היום, אך הזריחה הייתה הזמן המועדף. דו קרב בשקיעה היה יכול להיות הרבה יותר קטלני.

זה לא נשמע הגיוני. יכול להיות שהיינו מוכנים לקום עם הזריחה כדי לדוג. אבל אם היית יודע שיש לך פגישה עם 50% סיכוי שתמות באותו יום, לפחות היינו רוצים לישון טוב בלילה לפני ושיהיה לנו זמן לסופגנייה או שתיים לפני הקרב.

ההיסטוריון צ'רלי אקהרדט מהרהר על מנהגם של המשתתפים לערוך את הקרב בשעות בלתי מקובלות: "בדיוק בשעת הזריחה, אם שני צדי השטח הם בכיוון צפון-דרום, לאף אחד אין יתרון כשהשמש בגבו. בנוסף, אם הייתה משטרה, אז בדיוק בזמן הזה משמרות הלילה והיום מתחלפות. קרב עם שחר ממעיט את הסיכוי שהחוק יתערב, בדיוק מאותה סיבה שרוב הגנבות מתרחשות בין שלוש לארבע לפנות בוקר או בין 11 לחצות. רוב המשמרות במשטרה מתחלפות ב-15:00, 23:00, ו-07:00.

 

למה הקול נשמע גבוה ומצחיק כששואפים הליום

המקבילה הילדותית לשיכור במסיבה ששם את האהיל על הראש היא שאיפת הליום ואז דיבור כמו  סנאי עם בעיית קפאין. הרבה מהקוראים שלנו רוצים לדעת את התשובה לשאלה, אז התקשרנו לכמה כימאים ופיזיקאים וכולם ענו פה אחד – והנה התשובה של ג'ורג' ב. קאופמן:

קול הוא התחושה שנוצרת על ידי גירוי אבר השמיעה באמצעות רעידות שמועברות באוויר. התדר של הקול תלוי בתוך מה עובר האוויר. ככל שהאוויר עובר דרך משהו פחות סמיך, כך תדר הרעידות גדל והקול נשמע יותר גבוה.

כימאי בשם בריאן ביגלי אמר לנו שלפעמים משתמשים בתערובות הליום כדי לטפל בחולי אסטמה ובכלל בחולים בעלי קושי נשימתי. הם יכולים לעבד תערובות הליום יותר בקלות מאשר אוויר רגיל, ושרירי הריאות לא צריכים לעבוד כל כך קשה כפי שהם צריכים כששואפים אותה כמות של חמצן.

 

מה ההבדל בין שוקולד לבן לשוקולד חום

הבדל גדול ועיקרי הוא ששוקולד לבן לא קיים. בדקנו בחמישה מילונים ובאף אחד מהם אין את המושג "שוקולד לבן". מנהל המזון והתרופות, שאחראי על הרכיבים וההגדרות של שוקולד, גם הוא לא מכיר בקיומו של שוקולד לבן.

לכן יש להסיק ששוקולד לבן הוא לא מין של שוקולד… האחראית על הצרכנים במפעל ויטמן לשוקולד אמרה שמכיוון שאין הגדרה חוקית לשוקולד לבן, היצרנים לא מחויבים לרכיבים במוצר הזה.

למעשה יש רק הבדל אחד בין השניים – בשוקולד חום יש אבקת קקאו.

 

למה קשית במשקה לפעמים שוקעת ולפעמים צפה

תנועת הקשית תלויה בנוזל שבו היא נמצאת ובחומר ממנו עשויה הקשית. הקשית שמזנקת למעלה בדרך כלל נמצאת במשקאות מוגזים (הגזים נעים כלפי מעלה ומזיזים את הקשית).

לפעמים הקשית תעלה למעלה גם במשקאות לא מוגזים. זה תלוי בפעילותו של כוח המשיכה על הנוזל.

 

למה ליינות לא מתוקים קוראים "יין יבש"

"מתוק" נשמע הגיוני. ביינות מתוקים יש יותר סוכר מאשר ביינות יבשים. המטרה העיקרית של הסוכר היא למתן את החומציות שיש ביין.

הצרכנים יכולים להתווכח לגבי כמות הסוכר שהם מעדיפים ביין, אבל האם אנו לא יכולים להסכים על כך שיין "יבש" הוא רטוב בדיוק כמו יין מתוק?

למרבה ההפתעה רק מעט ממומחי היין שלנו יכלו להבין מה פירוש "יבש", אבל לבסוף צצו שתי תיאוריות.

ריי הייד טוען שהמונח נובע גם מעצם התחושה כאשר טועמים את היין וגם משיווק . "הסוכר מגרה את בלוטות הרוק ומשאיר את הפה רטוב. חומציות נותנת לפה תחושה של יובש. יצרני היין יודעים שהצרכנים מעדיפים יין "מתוק" יותר מיין "רטוב", ו"יבש" יותר מ"חומצי".

ויש גם תיאוריה בלשנית, שהציע אירווינג סמית קוגן מ"חדשות השמפניה": ההסבר מגיע מצרפתית. המילה "סק" (יבש בצרפתית) פירושה גם "רזה" במשמעות של ללא בשר, לא רך ולא בשל, וגם – נקי, לא מדולל, כלומר לא ממותק.

במקרה של שמפניה, היין מלכתחילה כונה "מתוק". אבל באמצע המאה ה-19 החליטה יצרנית השמפניה לואיז פומרי לעשות שמפניה פחות מתוקה שנקראה "חצי יבשה", שהיא עדיין מתוקה אבל פחות מהשמפניה הרגילה.

קוגן מוסיף שהמושג "יבש" לא תקף לגבי יין לא מוגז, ביינות אלה יבש פירושו לא מתוק.

 

למה כאשר ציפורים ישנות הן עומדות על רגל אחת ושמות את הראש מתחת לכנף

סיבה אחת לכך שהן עומדות על רגל אחת היא לתת לרגל השנייה מנוחה.

הסיבה השנייה היא להפחית את המגע עם קרקע קרה.

מאותה סיבה, של מניעת בריחת חום הגוף, הן שמות את הראש מתחת לכנף.

 

האם לפינגווינים יש ברכיים

בוודאי שיש להם, למרות שהם נחבאים מתחת לנוצות. מבחינה אנטומית כל רגלי הציפורים דומות ומה שמשתנה זה גודל העצמות.

לפינגווינים, כמו לציפורים אחרות, הרגליים מחולקות לשלושה חלקים – החלק העליון (מקביל לירך שלנו), החלק האמצעי (עצם השוק) – שני אלה קצרים למדי אצל הפינגווינים. ובאמצע הברכיים.

 

למה שערות החתולים נדבקות לבגדים יותר מאלה של כלבים

שערו של החתול הוא בעל החשמל הסטטי הגבוה ביותר מבין כל השערות של חיות המחמד ולכן כנראה הוא נדבק לבגדים. גם הפיזיולוגיה של שיער החתול תורמת לתכונת ההידבקות. דר' סאידלה מסביר: יש לחתול שלושה סוגי שיער – בפרווה החיצונית, באמצעית ובפנימית. לשערות החיצוניות יש קרסים קשיחים מיקרוסקופיים ולכן הם נצמדים לבגדים.

 

למה דגים צפים על הגב כשהם מתים

אנחנו לא אחראים לתוצאות אם תקראו את התשובה 30 דקות מרגע שאכלתם…

הדגים צפים על גבם בגלל הגזים שמשתחררים במעיים, כך שהחלק הכבד הוא הגב, ואילו המעיים מלאים באוויר.

 

למה רק היתושה עוקצת, ומה אוכל היתוש

המזון העיקרי של היתוש והיתושה הוא צוף. הזכרים יכולים להסתפק בצוף ואין להם את המנגנון הפיזיולוגי של הנשיכה. ליתושות יש את המנגנון הזה, כי הן צריכות להטיל ביצים. יש כמה סוגים של יתושות שלא יטילו ביצים אלא אם ישתו דם. הגוף שלהן הופך את הדם לברזל וחלבון שמגבירים את הפריון. ללא מציצת דם, יתושה תטיל בין חמש לעשר ביצים. אבל עם מנת דם היא יכולה להטיל עד 200 ביצים.

יש כמה מחקרים שמראים שיתושות מעדיפות דם של פרות, של קופים או של ציפורים.

 

ולסיום, עוד משהו על שאלות.

בשנת 1981 ביקשה נירה הראל – שהייתה אז עורכת ספרי ילדים בהוצאת "מסדה" עליה השלום – מאהרן שמי וממני לכתוב ספרי מדע פופולארי לילדים. זאת הייתה מהדורה לקהל האמריקאי. אהרן ואני בחרנו בפורמט של שאלות.

אבל בשונה מהשאלות של פלדמן, השאלות בספרים שלנו היו קצת "טריקיות" עם איור הומוריסטי שנועד לבלבל, דהיינו שהקורא בדרך כלל לא ידע מה הכוונה בשאלה, שמטרתה למעשה הייתה ללמד משהו.

אלה היו הספרים:

אחר כך הם תורגמו לעברית ונקראו סדרת מה-מי-למה:

היו לנו יועצים מדעיים: פרופסור יורם יום-טוב ופרופסור עמוס ער. הנה כמה שאלות מהספרים האלה:

התשובה הייתה בדף הבא, ובניגוד לשאלה היא הייתה עניינית ורצינית:

או השאלה הזאת:

והתשובה:

בעתיד הקרוב אביא כאן רשומה על הספרים האלה, שלדעתי כדאי להוציא אותם שוב.