מציירים חיות – ארנב

מי שיבדוק מהו תחום המחייה של ארנבים יגלה שזה ספרי ילדים. אם אתה ילד אנגלי אתה צריך להיות מופתע אם אתה יוצא לרחוב ולא רואה שם בעיקר ארנבים לבושים.

בשנת 1999 איירתי ספר של יעל צימלס, פסיכולוגית וסופרת. זה היה הספר השני שאיירתי לה, והוא נקרא סיפור אהבה עם ניג'וס. למרות שהגיבורים הם ארנבים, ברור לגמרי כבר מהשורה הראשונה שמדובר בבני אדם. זה היה האיור בעטיפה:

בכל הזדמנות אני מספר על היחס המיוחד שיש לי לאיורים בשחור-לבן. כשאני מבקר בתערוכות של בתי הספר לאיור, אני כמעט שלא רואה עבודות בשחור-לבן. מכיוון שהילדות שלי עברה בחברת לאדה, נבון, גוטמן, שפארד ושולץ – שעשה את האיורים המופלאים בספר נילס הולגרסן ואווזי הבר – אני רואה באיורים כאלה אתגר גדול, יותר מאשר באיורי צבע.

הנה ארבעה איורים מתוך הספר הזה של יעל צימלס:

הנה עוד ארנב הולך על שתיים מהסדרה מה-מי-למה, שעשיתי יחד עם אהרן שמי.

כשניסיתי לאסוף את הארנבים שאיירתי, גיליתי שכמעט לא איירתי ארנב שאיננו לבוש ולא הולך על שתיים…

בספר דוליט הרופא של רפאל ספורטה ציירתי ארנב כזה:

כשנכדתי זואי הייתה בת שלוש, כתבתי וציירתי לה ספר בשם זואי בבית, שבו סופר על הבתים שזואי בונה בכל מיני פינות. כל יום מגיע אליה ארנב, וכשהוא שומע ש"זואי בבית", אך לא מבין שהיא עסוקה בבית שהיא בונה לעצמה, הוא מתעצבן התעצבנות ארנבית – למשל בועט בדובי.

כמה וכמה ארנבונים איירתי לסיפוריו של שלמה אבס. הנה הארנב מהספר אימא מספרת לי, שהתחתן עם הנסיכה והפך להיות מלך רק בזכות זה שהצליח לשתות מים רותחים – או בעצם בזכות זה שהצליח לרמות כאילו שתה מים רותחים:

וזה הספר הארנבון הקטן והחכם:

פה מצליח אבס מצליח לעקוף את האיסור להכניס חזירים בספר לילדים יהודים, ואת הבית שהזאב מנסה להרוס בונה ארנבון קטן ומתוק. הנה איור מהספר הזה:

הספר היחיד שאני טורח בו שנים ועדיין לא הצלחתי לגמור אותו הוא אליס בארץ הפלאות. ידידתי רנה ליטוין ז"ל הכינה גרסה מקוצרת ,ואני עדיין מחפש דרך לאייר אותה.

ניסיתי לאייר ספר שיהיה בו ניחוח של אנימציה ובגרסה הזאת הארנב ייראה כך:

והנה איור שבו הארנבים הם מטאפורה. מדובר באיור לכתבה בעיתון בנושא "פחדים":

בספר על הדברים החשובים באמת מקשר חיים שפירא בין פו הדוב, דקארט, הארנב ושפינוזה. זה הכישרון המיוחד של חיים. הנה כך ציירתי בספר הזה את הארנב:

בספר ילקוט הכזבים, שאיירתי והערתי, יש סיפור שנקרא שיטת המצלמה. הנה הסיפור מהספר, ואנחנו כמובן מדברים על הימים שבהם הארנבים היו עדיין שפנים:

והנה האיור לסיפור הזה:

איור לסיפור למה לארנבת יש אוזניים ארוכות מתוך הספר סיפורים שלי לכל השבוע של שלמה אבס:

בסיפורי הדוד רמוס, שיצאו בעברית בספריית מרגנית, איירתי בעטיפה את הארנב הזה:

ובספר אמצעוני של יורם לוי פורת, איירתי את הארנב הזה:

 

קודם כל הארנבת של אריה נבון מהספר חכמת הבהמות של אביגדור המאירי:

הבאתי למעלה את הארנב שאיירתי לעטיפה של סיפורי הדוד רמוס. מי שמזוהה ממש עם סיפורי הדוד רמוס הוא המאייר האמריקאי א.ב. פרוסט (1928-1851). פרוסט היה מאייר וצייר קומיקס, שהושפע מרוח האימפרסיוניזם, והנה הסקיצה שלו לארנב:

והנה הארנב מהציור הגמור:

בחרתי להביא גם את אותו הארנב שאייר מאייר אנגלי בשם ג. ו. בקהאוס (1978-193). הארנב שלו הוא ממש הומאז' לארנב של פרוסט:

אי אפשר שלא להראות את הארנבים של ביאטריקס פוטר (1943-1866). בחרתי דווקא בסקיצות שלה:

והנה הארנב מהספר הארנב הקטן הלבן, שאייר אוסקר ויאן:

עוד ארנב, מאוד לא "ארנבי", של המאייר הנפלא גרגואר סולטריף (נולד 1953):

וגם ארנב של ליין סמית:

ויש כמובן עוד ארנבים רבים באיור.

אבל בחרתי לסיים בארנב מאליס בארץ הפלאות בגרסתו של רלף סטדמן: