איורים למוסף הספרות

במשך שנים רבות הייתי מאייר קבוע במוסף הספרות של ידיעות אחרונות, והייתי בקשר עם העורכים המצוינים זיסי סתוי ואחריו שולמית גלבוע.

זיסי סתוי. צילום: הארץ

שולמית גלבוע. צילום: ירון קמינסקי, הארץ

הקשר עם שני העורכים והאיור למוסף זכורים לי כאחת התקופות הנעימות והיצירתיות של חיי המקצועיים. עם הכותבים עצמם כמעט שלא היה לי קשר, מה שנתן לי את האפשרות לאייר באופן חופשי וכמעט ללא מגבלות.

ברשומה הזאת אציג איורים שעשיתי במסגרת המוסף ל-14 כותבים וכותבות.

כתבתי כמה מילים על כל אחד. הוספתי דיוקנאות שלהם, והיכן שהתאפשר סרקתי גם כמה מילים מהרשימה שאליה התייחס האיור או מהכותרת.

זאת רשומה שנייה שבה אני מזכיר כותבים ומודה להם על ההזדמנות שהייתה לי לתת ביטוי חזותי למילים שלהם. הקודמת הייתה זאת.

הערה: את רוב הכותבים אני לא ממש מכיר. כמה מהם פגשתי כמה פעמים בחיי.

הסדר הוא אקראי.

יגאל שוורץ

צילום: דני מכליס

יליד 1954, יגאל שוורץ הוא עורך ספרות ידוע ופרופסור לספרות באוניברסיטת בן גוריון. ביוני 2021 ייסד שוורץ בבאר שבע את בית הסופרים על שם עמוס עוז. מאחר שהרשומה עוסקת באיורים שלי ולא בטקסט, אוסיף רק שכאשר נכתבה הרשימה הזו שלו, לפני 20 שנה, היא האירה באור חדש ומעניין את מצב הספרות העברית בארץ.

שולמית הראבן

צילום: פוטו פריזמה – גיל הראבן ואיתי הראבן

מעודי לא פגשתי אותה, אבל הקפדתי לקרוא את הרשימות שלה גם כשלא איירתי להן.

שולמית הראבן (2003-1930) הייתה סופרת, עורכת, מתרגמת ומסאית. כנערה הייתה ב"הגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות בקרבות על ירושלים.

היא הייתה ממקימי גלי צה"ל ומראשוני הפעילים של "שלום עכשיו".

העורך זיסי סתוי, שידע כמה אני מעריך אותה, ביקש ממני לאייר רשימות רבות שלה. הנה ארבעה איורים:

אניטה שפירא

צילום: משפחת שפירא

את אניטה שפירא פגשתי פעם אחת, כשעיצבתי עטיפה לאחד מספריה, אבל אהבתי מאוד את הביוגרפיות שכתבה.

כמוני היא ילידת 1940, פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וכלת פרס ישראל.

את האיור הזה אפשר לפרסם גם היום:

חיים נגיד

צילום: חיים נגיד – טוויטר

חיים נגיד הוא סופר, משורר, עורך, מחזאי ומבקר תיאטרון. גם הוא כמוני נולד ב-1940.

הוא נולד ברומניה ועלה לארץ כשהיה בן שמונה.

נגיד היה עורך של כמה עיתונים, ביניהם "אורים להורים", שגם בו איירתי מדי פעם.

הוא היה פעיל באיגוד הכללי של הסופרים בישראל.

הנה איור לרשימה שלו על היחס בין הממסד לסופרים:

דן אלמגור

את דן אלמגור אני מכיר, מוקיר ומעריך. הוא נולד ב-1935 ברחובות.

על העשייה הענקית שלו במחזאוּת, תרגום, פזמונאות ותקשורת מגיע לו פרס ישראל, אבל הוא טרם זכה לקבל. נדמה לי שאני יודע למה.

לצערי כמעט שלא איירתי לכתבים של דן, והאיור הזה הוא כמעט היחיד שמקשר בינינו.

האיור מלווה רשימה מרתקת שלו על מקורותיהן של מילים ותנועות גסות:

מיכאל אוהד

מיכאל אוהד (1998-1922) הוא אחד העיתונאים ואנשי התרבות שהרחיבו לי ולרבים מבני דורי את הסקרנות בתחומי מוזיקה ותיאטרון.

הוא נולד במינכן, וכשהיה בן 11 עלה ארצה עם משפחתו. החל משנת 1943 (כשאני הייתי בן שלוש) שודרו ברדיו התסכיתים והתוכניות שלו בענייני תרבות, תוכניות שלשמחתי עדיין מושמעות מדי פעם ב"קול המוזיקה". מיכאל אוהד כתב בעבר גם ב"דבר", אבל זה היה לפני שאני הצטרפתי לעיתון. בעיניי הוא ממש גיבור תרבות.

בגלל ענייני עימוד, אני מציג כאן את כל הרשימה אותה איירתי, רשימה "אוהדית" אופיינית על דון ג'ובאני.

אהרן אפלפלד

(2018-1932)

צילום: דן פורגס

לזיסי סתוי, עורך מדור הספרות, היו יחסים הדוקים עם אפלפלד, ולשמחתי יצא לי לאייר רבים מסיפוריו במדור הספרות בידיעות.

אני מקווה שאוהבי הספר בארץ עדיין זוכרים וקוראים את ספריו של הסופר הנפלא הזה, שמחזיק גם בתואר (סליחה על הביטוי) "ניצול שואה" וגם בתואר "חתן פרס ישראל". אני מביא כאן שני איורים שעשיתי לאהרן אפלפלד

גרשון שקד

(2006-1929)

צילום: דן פורגס

אחד מחוקרי הספרות החשובים והבולטים בישראל.

הפעם היחידה שהייתה לי הזכות לפגוש אותו הייתה בשנות ה-90, כשהתקיים בירושלים ערב על סאטירה. גרשון שקד היה אורח כבוד ואני השתתפתי בו כנציג "דבר אחר".

הנה איור לרשימה שלו משנת 1993

דן מירון

יליד 1934. פרופסור, מבקר וחוקר, חתן פרס ישראל.

דן מירון פעיל עד היום וכותב מאמרים מרתקים בעיתון "הארץ".

את דן לא זכיתי לפגוש, אבל שוחחנו בטלפון לאחר מותו של יצחק קרונזון, שהיה חבר קרוב של שנינו.

זיסי סתוי כמובן העריך מאוד את הידע העצום ואת הניתוחים המרתקים שלו ושמח בכל פעם שדן נתן לו רשימה.

הנה איור שעשיתי לרשימה שלו בשנת 1992:

עמוס עוז

(2018-1939)

על עמוס עוז אין צורך להרחיב.

פגשתי אותו פעם או פעמיים בביתם של חברים משותפים, ניבה וגיורא.

כמה פעמים איירתי לרשימות וסיפורים שלו ב"ידיעות אחרונות".

זה אחד האיורים:

ס. יזהר

(2006-1916)

אני מניח שגם את ס. יזהר אין צורך להציג.

מחשובי הסופרים בישראל, חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת.

רק למי ששכח, אזכיר שס. יזהר היה בעברו חבר כנסת.

מי שרוצה להכיר את האיש והסופר אני ממליץ על ספרי הביוגרפיה המצוינים שכתבה ניצה בן-ארי.

פגשתי אותו ואת אשתו נעמי כמה פעמים בארוחות צהריים אצל רות בונדי.

אני מאוד אוהב את האיור שעשיתי לרשימה שלו "אחר צהריים של המיתוסים", שפורסמה בשנת 1991:

יעקב מישורי

צילום: דודי פטימר

יעקב מישורי נולד ב-1937. כנגן קרן יער הוא היה נגן הקרן הראשי בתזמורת הפילהרמונית במשך עשרות שנים. והוא גם סופר ומורה למוזיקה. אני מכיר מכיוון שאיירתי את אחד מספריו: