יש רגליים לדבר, ולשון

פעם שמעתי ראיון עם שחקן כדורגל שהמראיין שאל אותו איך היה נראה משחק כדורגל כשהוא היה ילד קטן.

והוא השיב:

"מאוד אהבנו לשחק כדורגל, אבל הכדור ששיחקנו בו היה מסמרטוטים, כי אצלנו ביישוב לא היו כל האמצעים כשרים".

זה כמובן הצחיק אותי ואת כל מי שסיפרתי לו.

אבל אז לא ידעתי שלצורת דיבור כזאת יש שם מדעי. זה נקרא "מָאלָפְּרוֹפּיזְם".

ואיפה למדתי את זה?

מהספר הזה:

זה אחד מארבעת הספרים בנושא מבוא לתורת הלשון בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, ספרים שהכנתי להם איורים.

הנה ההסבר מהחוברת הראשונה:

הרבה איורים עשיתי בחמש החוברות של מבוא לתורת הלשון ובמהלך העבודה גיליתי שבתורת הלשון יש המון מילים (רובן לועזיות) שאני ממש לא מבין, מלבד מָאלָפְּרוֹפּיזְם.

הנה איור שאיירתי כדי לתת ביטוי למרכיבים ולפונקציות של התקשורת הלשונית:

באיור הזה יש לפחות ארבע מילים שאני לא מבין:

קונאטיבית; רפרנציאלית; פאטית; אמוטיבית

אני מניח שכאשר ציירתי את זה קראתי היטב על משמעות המילים, כדי לתת להן ביטוי חזותי.

למשל, מה זה "סוציולקט" אתם יודעים?

גם אם לא, אז הנה שיעור קצר (עם איור שלי כמובן):

ואם אתם לא יודעים מה זה "אידיולקט" אז הנה עוד שיעור:

מה זה "אינטונציה" כולנו יודעים. אבל ידעתם שבעברית זה נקרא "הנגנה"?

אני למדתי את זה מכאן:

אם הייתם סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה ולמדתם מבוא לתורת הלשון, והייתם צריכים לסכם את דרכי "הרימוז הרפרנציאלי", הייתם חייבים להבין את השרטוט הזה:

אני לא הצלחתי להבין, ולכן לא הוספתי לזה אתנחתא קומית באיור.

(סיכומים כאלה גורמים לי להבין למה מעודי לא הגעתי ללימודים אקדמיים).

הנה עוד כמה איורים שעשיתי לחוברות האלה.

כשהיה לי מה להגיד הוספתי גם כמה תגובות.

הנה הקדמה לפרק המילה מהי?

והנה אחד האיורים שלי:

הנה עוד איור למילה "מילה", עם הטקסט שמראה איך מוסברת המילה "מילה" בכמה מילונים. אגב, זה היה כנראה לפני שהאקדמיה ללשון העברית החליטה שאת המילה "מילה" ללא ניקוד כותבים "מילה" ולא "מלה":

הפרק שעסק בקשר בין הלשון לחשיבה עניין אותי מאוד. הרבה אני עוסק בקשר הזה. כשאני שומע הרצאה מפי נואם רהוט אני מנסה להבין אם המרצה רק "מדקלם" או באותו זמן שהוא מדבר, הוא מפעיל גם חשיבה, מצב שאני מעריך מאוד.

הנה קטע מהפרק שעוסק בזה: