ראדונסקי וראשקה – ידידות בין מאיירים

געגועיי לחברי אבנר כץ גורמים לי לחפש מאיירים שהיו חברים קרובים.

מזמן רציתי לכתוב רשומה על אחד מגדולי המאיירים של המאה ה-20, ולדימיר ראדוּנסקי שמו.

והפעם אצרף אליו את חברו הקרוב כריס ראשקה.

על ראשקה כתבתי בעבר, אבל כאן ארחיב.

ראדונסקי נולד ברוסיה בשנת 1954 למשפחה יהודית. אביו היה מהנדס מחשבים ואימו מורה. כשהיה ילד עברה המשפחה למוסקבה. כמו רבים מילדי היהודים כיוונו אותו ההורים ללמוד רפואה, אבל הוא גילה שאמנות מעניינת אותו יותר, וכשהיה בן 19 התחיל ללמוד אדריכלות, אבל לא סיים.

בשנת 1970 ביקשו ולדימיר ואחיו רשות לעזוב את רוסיה ולנסוע לישראל במסגרת התוכנית שאפשרה למי שיש לו קרובים בישראל לנסוע לשם. אבל כאשר ב-1982 שקיבל לבסוף את האישור לצאת, הוא נסע לצערנו לניו יורק ולא לארץ, וכך הפסידה ישראל את אחד מגדולי המאיירים של התקופה.

בניו יורק הוא עבד כשליח וכסבל בהעברת דירות, ובזמנו הפנוי הכין תיק עבודות.

בשלב מסוים קיבל עבודה כמעצב בהוצאה לאור של ספרים רפואיים, ואז גילה את עולם ספרי הילדים. בשנת 1988 ראה אור ספר הילדים הראשון שלו, החידה, שהיה מבוסס על סיפור עם קטלוני. מאז ועד מותו, ברומא בגיל 64, אייר ראדונסקי יותר מ-30 ספרי ילדים. הפשטות הנפלאה שהכניס לאיור ספרי הילדים הפכה אותו בעיניי לאחד המאיירים החשובים של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

אחד הספרים שאייר שזכה לפרסום היה זה:

על קרן האור – סיפורו של אלברט איינשטיין.

אין גבול להתפעלות שלי כשאני רואה איך ראדונסקי בוחר להעביר בכמה כתמים את חייו והישגיו של איינשטיין, והאמון שהוא נותן ביכולתם של ילדים להבין, לקבל ולאהוב את האיורים הפשוטים האלה:

גם את הספר עצות לילדות קטנות, עם הטקסט של מארק טוויין, אייר ראדונסקי בסגנון דומה, כשהוא מלהטט באופן מרהיב בין כתמים, קווים וטקסט בכתב יד:

בספר Because, שכתב הרקדן והכוריאוגרף מיכאיל ברישניקוב, מוסיף ראדונסקי גם הצללה ואת הכתמים הוא מצייר בצבעים מלאים יותר ולא בצבעי מים.

וכדי להראות את הגיוון באיורים שלו, הנה עוד כמה ספרים שאייר:

הקשר בין ולדימיר ראדונסקי לכריס ראשקה, קשר חברי קרוב, הניב כמה ספרים שראשקה כתב וראדונסקי אייר. אחד מהם הוא אימא אווזה משביל הפודינג:

ועוד ספר הוא זה:

כריס ראשקה, מאייר וסופר אמריקאי, אחד המאיירים הטובים של ספרי ילדים שפועלים באמריקה, נולד בפנסילבניה, חי תקופת מה באוסטריה וכעת חי ופועל בניו יורק.

ראשקה מספר שבעבר היה משקיע הרבה עבודה ומאמץ באיורים שלו, ואז שמע את חברו ראדונסקי אומר: "יש בזה יותר מדי זיעה". "ואז", הוא מספר, "הבנתי את הכוח של משיכת מכחול שיש לה התחלה, אמצע וסוף. פרט לסיפור שאני מאייר באיורים שלי, יש גם סיפור נוסף, וזה הסיפור של משיכות המכחול שנאבקות זו בזו".

הנה כמה ספרים שאייר ראשקה. את חלקם הוא גם כתב:

בספרייה שלי נמצא הספר הזה:

בו רוכזו שירים שעוצבו בטיפוגרפיה ואיור.

כאן משלב ראשקה, מלך הטיפוגרפיה, גם משחק בין קטעי קולאז' וכתם:

הרשומה הזאת מוקדשת כאמור לזכרו של אבנר כץ האחד והיחיד.