חופש במוסף לספרות

סריקה 01

השנים בהם פעל ב"ידיעות אחרונות" המוסף לספרות בעריכתם של זיסי סתוי ושולה גלבוע שהמשיכה אותו, היו בשבילי שנים נפלאות, שבהן יצרתי מאות איורים.

שניהם, זיסי ושולה, נתנו לי יד חופשית, ואם להוסיף לזה את העובדה שבדרך כלל היה מדובר באיור יחיד, ולא ברצף איורים כמו שיש בספרים, כלומר לא היה צורך לאייר איורי סיטואציה ולא היה צורך לחזור על דמויות – אפשר להגיד שמדובר בגן עדן למאייר.

ולכן, מה שתראו הפעם זה גיוון של טכניקות ושל סגנונות, שעליו אני מרבה לכתוב ולספר.

האיורים האלה שמורים אצלי במגירה "איורים למוספי ספרות", אבל חלקם לצערי בלי שום מידע שיזכיר לי לאיזו רשימה או סיפור הם נעשו, ולכן הרשומה הזאת תחולק לכמה חלקים:

בחלק הראשון אראה כמה דיוקנאות; בחלק השני אציג איורים שאני יודע לאילו סיפורים או רשימות הם צוירו וגם אצרף חלק מהטקסט; בחלק השלישי, איורים שאומנם אינני יודע עבור מה הם נעשו, אבל אני מבין מההקשר על מה מדובר, ולהם אוסיף כמה מילים, ולבסוף, איורים בעלמא, דהיינו כאלה שאין לי מושג לאיזו רשימה עשיתי אותם.

ונתחיל בדיוקנאות. כבר כתבתי יותר מפעם אחת שאין לי כישרון לצייר דיוקנאות, ולכן את כל אלו שתראו כאן עשיתי לפי צילומים או מקורות ציוריים, וכמה מהם הם כמעט בגדר של העתק.

אז הנה עגנון:

האיור הזה נעשה במקור לספר מכתם לעגנון, אבל הופיע כמה פעמים במוסף הספרות.

הגרסה הזאת של שייקספיר מוכּרת:

הנה דיוקן של ג'ון לנון, שאין לי שום מושג למה בחרתי לעשות אותו עם פסי רכבת וסימן שאלה:

הנה יוסף חיים ברנר על רקע בית התמחוי בסיטי של לונדון, אזור שהייתי מרבה לבקר בו:

וזה ישראל זרחי (אבא של נורית). הרישום של העגלה משמאל הוא איור שעשיתי לספר שלו בית סבתא שחרב:

הנה ביאליק בכמה גרסאות:

הנה מרטין בובר:

והנה הרצל ובוריס שץ:

והנה ז'אן פול סארטר עם כמה שורות מהפתיחה של הרשימה שכתבה מירי פז:

והנה יונה וולך בצירוף פתיחת הרשימה של דרור גרין:

והנה פרימו לוי, וגם כאן קטע ראשון מהרשימה של מירי פז:

והנה דיוקן של קארל יאספרס שאני מודה שלא שמעתי עליו עד שנשלחה אליי הרשימה של בועז נוימן (יש פה תאריך, 2006)

וכעת לרשימות. בתאריך 27/5/1982 כתב נתן זך רשימה על שעמום ומשעממים בעקבות ספר של סול בלו. הנה האיור שלי עם קטע מההתחלה:

רנה ליטוין המנוחה הייתה ידידה שלי, ועד היום היא חסרה לי, כמו לרבים אחרים. אני חושב שבגלל הסיפור הזה הכרנו. יש כאן רק קטע קצר מההתחלה:

את אהרן אפלפלד, סופר נפלא, לא זכיתי לצערי להכיר. אבל מכיוון שזיסי סתוי, עורך המוסף, אהב אותו מאוד, איירתי איורים רבים לסיפורים ולחלקים מספרים שלו שפורסמו במוסף.

האיור הזה הוא מ"פרק הובלה" לספר מולדת ארורה ויש פה קטע קצר מהפתיחה. זה התפרסם בתאריך 1/4/1977 (המילים "פרק הובלה" לקוחות מהרשימה):

יעקב שביט, מחבר הסיפור סימה חוזרת הביתה, הזכיר לאחרונה, בזיכרונותיו שכתב ב"הארץ" כשהיה בן 80, את ידידותנו ואת הספרים שעשינו יחד. גם במוסף של "ידיעות" איירתי לו מדי פעם.

הסיפור הזה התפרסם בערב פסח, 1/4/1977:

הנה עוד איור שעשיתי לסיפור של יעקב שביט, הסיפור נקרא התיק והוא התפרסם בערב פסח 1973.

באותו גיליון התפרסמה רשימה של ישראל כהן תגים לדיוקנו של הגרפומן. הנה איור שלי עם קטע הפתיחה:

אמציה פורת, עורך ומתרגם, שחי בין השנים 2023-1932, כתב במוסף כמה מאמרים על העברית הגבוהה והנמוכה. הנה איור שלי לאחת הרשימות האלה. צירפתי גם את הפתיחה:

לפעמים בפורים היו העורכים מבקשים ממני להכין רשימה פורימית שתתאים למוסף. הנה איור מאחת הרשימות האלה:

אני מניח שזיהיתם בין האישים את מנחם בגין, אריק שרון, יצחק שמיר ושמעון פרס.

כעת הנה כמה איורים שאני לא זוכר למה איירתי אותם, אבל בכל זאת יש לי מה להגיד עליהם.

הראשון הוא לסיפור של יצחק בן-נר. איציק הוא סופר נפלא, חבר אהוב ושותף להקמת "דבר אחר":

לסיפור על התפוח על ראשו של ולטר טל (הבן של וילהלם) הקדשתי פעם רשומה. זה נושא שאני אוהב מאוד:

והנה ספר שיצא במהדורה מוגבלת בנושא וריאציות ולטר:

אני מניח שהאיור הבא נעשה בימים שוולט דיסני תבע את דודו גבע על הזכויות לברווז:

לנושא שנקרא "רב מכר", שהיום משתמשים בו באופן פזרני (לפעמים אני שומע בפרסומות את צמד המילים הזה נאמר על ספר שעדיין לא נכתב), איירתי איורים רבים במשך השנים. הנה אחד מהם:

אני לא זוכר לאיזו רשימה ציירתי את זה:

אבל זה המקום להעיר לכל מי שמראים את המלט מחזיק בגולגולת ואומר "להיות או לא להיות – זאת השאלה": בסצנה שבה המלט מחזיק בגולגולת הוא אומר את המילים: "יוריק המסכן", ולא את המשפט הנ"ל, שהפך לאייקוני.

האיור הזה נעשה ב-1982:

זה היה בזמן "מבצע שלום הגליל", אבל הייתי יכול לצייר אותו גם ב-2024.

אני מניח שאת האיור הזה איירתי לאחת מהרשימות הרבות שבה דובר על "העגלה המלאה והעגלה הריקה":

גם על האיור הבא אני לא יודע דבר, אבל ברור לי שהוא נעשה לרשימה על אמונות טפלות:

זהו נושא שהיה אהוב עליי מאוד, ואפילו הקדשנו לו ספר שלם, שאותו עשיתי עם תומר קרמן, אוֹרי קרמן ואביב אלחסיד:

את האיור הבא עשיתי למוסף של סוף שנה:

אבל אני לא זוכר אם 1993 הייתה השנה שאותה סיכמנו או זאת שאליה נכנסנו.

וכל האיורים הבאים מובאים כאמור ללא כותרת או הקשר:

תודה על הסבלנות.

***