הג'ירפה היא חיה כל כך מסוגננת מעצם בריאתה, שקשה לסגנן אותה ובוודאי קשה להגזים. זה מהדברים שאין בהם מקום להומור.
הנה ג'ירפה שעשיתי בשמונה משיכות מכחול:
הג'ירפה הבאה שאיירתי היא מתוך הספר הגדול של חיה שנהב:
הג'ירפה הבאה היא מתוך הספר ביקרה אצלי ג'ירפה של סטאניסלאב ויגודסקי:
וזאת הג'ירפה שבועטת בפילון הסקרן (עוד לפני שקיבל חדק) מספר הלמה שערכה מירי ברוך:
ונתחיל בג'ירפה שצייר אריה נבון בספר הנפלא חוכמת הבהמות של אביגדור המאירי:
הנה כמה משפטים שהמאירי כותב עליה:
כדרכי אני מציג לכם יוצר שלא מוכר פה. מדובר באמן הדפס, סופר ומאייר אנגלי בשם כריס וורמל, יוצר אנגלי שנולד ב-1955. בשנת 1990 הוא הוציא הוציא לאור ספר אלף בית של חיות והג'ירפה הזאת היא משם:
הג'ירף הג'נטלמני הזה הוא של ארנסט גריזה (1907-1843), שנחשב למאייר אנגלי למרות שנולד בצרפת ולמד אמנות בבלגיה. הוא חי בלונדון קרוב לגן החיות, וכל חייו הבוגרים נודע כצייר חיות. מי שרואה בהאנשת חיות חיסרון אצל מאיירים, אולי לא יאהב את עבודותיו של גריזה, אבל האיש היה בעל תודעה חברתית חזקה והחיות שלו הן כולן סאטירה על החברה האנושית:
גרנדוויל (1847-1803) הוא מגדולי המאיירים של המאה ה-19. ב-44 שנותיו הספיק לאייר אלפי איורים, שהידועים בהם הם האיורים למסעי גוליבר. הוא התמחה בהאנשת חיות.
והנה כך מציג גרנדוויל את הג'ירפה האנושית:
וזאת ג'ירפה של ליין סמית, שתמיד רואה את הדברים קצת אחרת:
מזמן כבר שמתי לב שהג'ירפה היא החיה שפועלת באופן מיידי על בלוטות הסוריאליזם של מאיירים וציירים רבים.
אני לא בטוח שאני עושה שירות טוב לאיור ולאמנות כשאני מביא את הדוגמאות האלה, אבל כמו שאיש אחד חכם אמר: "מכל דבר אפשר ללמוד".
אז הנה:
וכדי לסיים במשהו שאני אוהב, הנה ג'ירפות של ולטר טרייר מהספר עצרת החיות של אריך קסטנר:
אשמח אם תוסיף גם את:הגריפה עפה מאת שמואל הופרט עם האיורים
המופלאים של איתן קדמי.
תודה, מימי הופרט