בעבר איירתי וציירתי עטיפות ספרים רבות.
בשנים הראשונות של הוצאת זמורה ביתן מודן עשיתי להם את רוב עטיפות הספרים, וברבות מהן היה איור.
מאז חווינו איך המושג "עיצוב" משתלט על כל תחום בחיינו (היום הכול מעוצב – מעצבים לנו את הכול. פעם היו מעצבים לנו כיסא – היום מעצבים את "חוויית הישיבה").
אז מאז שהעיצוב השתלט על האיור כמעט שאין עטיפות מאוירות. ייתכן שהאיור נתפס היום כמשהו שמיועד לילדים. אני לא בטוח שזה ההסבר היחיד לתהליך.
היום כמעט לא פונים אליי לעצב עטיפות, ולכן העטיפות המאוירות שלי הן כאלה שעשיתי בעבר.
בחרתי לחלק את הרשומה הזאת לשלושה חלקים:
בחלק הראשון עשר עטיפות שאיירתי ועיצבתי.
בחלק השני עשר עטיפות "קלאסיות" של הוצאת פינגווין, כולן עם איור.
בחלק השלישי עשר עטיפות ספרים מפולין, שבעיניי הייתה מעצמה של איור ועיצוב.
לא הבאתי את העטיפות כדי שתשוו ביניהן, אלא להזכיר את הימים שלאיור היה מקום של כבוד בעטיפות הספרים.
עטיפות שאיירתי:
עטיפות באיור מהקלאסיקה של הוצאת פינגווין:
עטיפות ספרים מפולין:
למרות שהקריירה שלי כמעצב עטיפות כבר מאחוריי, אני מתגעגע לראות עטיפות ספרים מאוירות.
לדעתי יש לנו מאיירים מצוינים שיכולים להעלות את רמת עטיפות הספרים בארץ.
הכי גרוע זה ספרים שיש עליהם תצלום שהמעצב לקח מאיזה סטוק של אימג'ים חינמים ברשת . ואפילו אל תתחיל לדבר איתי על תרגום של כותרות של ספרים. שמות של ספרים מתורגמים נשמעים לפעמים חורקים כמו ציפורן של מורה על לוח ירוק של פעם.