האריה המפורסם ביותר שציירתי הוא כמובן האריה של תרצה אתר, זה שאהב תות.
כשאבנר גלילי מהוצאת הקיבוץ המאוחד העלה את הרעיון לקחת סיפור שהיה כבר ידוע ולעשות ממנו ספר ילדים, איש מאיתנו לא חשב שזה יהיה אחד הספרים הכי מצליחים של כל הזמנים.
אני זוכר שג'יי לביא חברי ראה את האיורים שהיו תלויים בסטודיו שלי ואמר – זה הולך להיות הצלחה ענקית.

האריה הראשון שציירתי היה לספר הילדים הכורסה המתנדנדת, אחד מספרי הילדים הראשונים שכתבה נורית זרחי, ואחד הספרים הראשונים שאיירתי. זה היה אריה תמים, כמעט אנושי. קשה שלא לראות את ההשפעה של נחום גוטמן עליי.

בספר הגדול של חיה שנהב עשיתי איורים רבים בעיפרון, כולל למיץ פטל הקלאסי. זה היה האריה שלי במיץ פטל:

בספר עניבות במדבר, שכתב יהודה אטלס, יהודה חרז באופן נפלא את הבדיחה על האריה הגאה שמסתובב ביער ושואל את כולם "מי הוא מלך החיות?"

ואז הוא מגיע לפיל, שכנראה מתנגד למונרכיה, וזה נגמר כך:

האריות האלה הם מתוך הספר חתול לבן חתול שחור של שלמה אבס:

האיור הבא הוא מתקופת הסטודיו קרמן/קרמן. הוא הופיע ליד כתבה בידיעות אחרונות על שקיעת המעצמות. הבאתי אותו כאן בגלל האריה הבריטי:




קודם כל האריה המקורי של אריה נבון מהספר חכמת הבהמות של אביגדור המאירי:

המאייר והמעצב הפולני הוברט הילשר הכין בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 סדרת פוסטרים בנושא הקרקס. אלה היו שנים שבהן העיצוב הגרפי הפולני נחשב מאוד. הנה האריה של הילשר:

והנה עוד שני אריות שצייר אדוורד מונק:


ו.ו. דנסלו היה מאייר אמריקאי, שידוע בעיקר בזכות האיורים שלו להקוסם מארץ עוץ. הנה האריה:

בספר היגלטי פיגלטי פופ של מוריס סנדק יש איורים שהם בעיניי הטובים ביותר של סנדק. הנה אריה משם שאני אוהב:

בספר חיות רעות לילדים טובים של הילר בֶּלוֹק יש אריה כזה:

אבל כשטוני רוס מצייר את האריה לשיר של בלוק הוא נראה ככה:

ועוד אריה אחד שאהוב עליי במיוחד הוא האריה מהספר הזה:

המאייר הוא רוז'ה דיוואזן, מגדולי המאיירים בספרי ילדים של המאה ה-20, שהרבה לאייר בעלי חיים.
והנה עוד כמה איורים מהספר הזה:




הנה האריה שאייר קוונטין בלייק לסיפור של רואלד דאל:

והאריה הנפלא של ולטר טרייר, זה שמקבל טיפול לציפורניים, מהספר עצרת החיות של אריך קסטנר:

ולסיום, שני אריות של גוטמן מתוך משלי קרילוב:








אני מחכה לאות כ.
צייר לי כבשה.