זהו המאייר ההולנדי פיליפ הופמן:

כשראיתי בפעם הראשונה איורים שלו, למשל זה:

הם הזכירו לי את האיורים הנפלאים של ולטר טרייר, בעיקר אלה מהספר עצרת החיות:

וזה הביא אותי לספר הילדים הנפלא הזה, שנמצא בספרייה שלי ואדבר עליו בהמשך:

הופמן, שנולד בהולנד ב-1961, סיים את לימודיו באקדמיה ריטפלד באמסטרדם ומשנת 1988 הוא אייר למעלה מ-250 ספרי ילדים.
בהולנד הוא זכה בפרסים רבים, והוא מכונה שם "האמן שיכול לצייר כל דבר".
מי שמכיר את העניין הרב שאני מגלה במאיירים שמשנים טכניקה וסגנון, ועוסקים במה שאני מכנה "מעבדה", לא יופתע לדעת שפיליפ הופמן אהוב עליי במיוחד.
הנה שני איורים שלו:


את סדרת הספרים הידועה ביותר של הופמן, שזוכה בהולנד להצלחה עצומה, הוא עשה יחד עם חברו טד ואן ליזהאוט.

ואן ליהאוט הוא אמן רב תחומי – סופר, משורר, תסריטאי, מאייר וצייר.
יחד יצרו השניים את סדרת הספרים על בוריס החוואי:

דרך בוריס והחווה שלו מעבירים השניים לילדים חוויות ומסרים שלא קשורים דווקא לחווה ולחקלאות.
בחרתי להציג כאן כמה עטיפות מסדרת הספרים על בוריס.
זה היה הספר הראשון:

וזה בוריס והמכסחה:

כאן מתגלה בוריס כטכנאי מחונן, ובכל פעם שהמכסחה שלו מתקלקלת הוא מתקן אותה ומשפר אותה, לשמחת כולם.
הרכב של בוריס

לבוריס יש צי גדול של כלי רכב. כאן אתם רואים את האוטובוס שאיתו הוא לוקח את כולם לים.
והנה עוד כמה מספרי בוריס:








הסדרה על בוריס החוואי זוכה להצלחה עצומה בהולנד, שם עוד לא מתביישים בחקלאות. בעקבות ההצלחה יסדו הופמן וואן ליזהאוט קרן שעוזרת לסופרים צעירים לכתוב ספרי ילדים.
ומכאן לספר הנפלא שהזכרתי למעלה, 22 היתומים.
מי שכתב את הספר הוא ידיד נוסף של הופמן, טיבֶּה ולדקאמפ.
ולדקאמפ הוא מדען שעוסק בכתיבת ספרים לילדים.
אין לי ספק שכאשר כתב את הספר הזה הוא היה מושפע משני ספרי ילדים קלאסיים. הראשון הוא כמובן מדלן של במלמנס, והשני הוא החיה של מר ראסין של טומי אונגרר.
הנה בקצרה עלילת הספר 22 יתומים:
22 יתומים גרו יחד בבית יתומים. הם היו חופשיים לשחק עם כל מה שמצאו.
עד שיום אחד הגיעה מנהלת חדשה.

ואזה הכול השתנה. היא אספה אותם מכל מקום שבו שיחקו, ודחפה אותם למיטות.

יום אחד כשנכנסה לחדר השינה, הילדים נעלמו.
ובפינה רבץ פיל ענק.

הפיל רדף אחריה.

הם הגיעו לגג.

ובסופו של דבר נפלו, היא והפיל, על המפקח שהגיע לבדוק מה קורה בבית.

אז נעלם הפיל ובמקומו שכבו על המדרגות 22 היתומים.

ומאותו יום חזרו היתומים לשחק איך ואיפה שבא להם.






