הספרייה הקטנה שלי

זה התחיל לאחר שחזרתי מניגריה בשנת 1999, שם הייתה לי תערוכת איורים לספרי ילדים, שיזם משרד החוץ, או אם לדייק חברי יצחק אורן, שהיה אז שגריר ישראל בניגריה. עברתי שם חוויה לא פשוטה וכשהייתי שם כתבתי יומן. וזה השבוע היחיד בחיי שמכוסה ביומן. כשחזרתי, ריכזתי את היומן הזה בספרון הזה:

הנה ההקדמה. אגב, כל הספרון כתוב ביד:

והנה עוד שלושה עמודים מתוכו:

זה פתח לי את התיאבון להוציא לאור מדי פעם חוברות כאלה במהדורה קטנה לכבוד איזה אירוע, בעיקר לרגל ימי הולדת שלי, ואותן אני מחלק לפעמים למשפחה ולחברים. עד היום ישנן כעשר חוברות כאלה בספרייה הפרטית שלי, ואציג אותן כאן.

לפני עשר שנים, כשהייתי בן 74, הוצאתי את החוברת הזאת:

אין לי מושג למה בחרתי לעשות בחוברת הזאת רישומים של איש וכלב. אני חושב שזה התחיל מהאהבה המיוחדת שהייתה לחברי מיכאל דק לכלבו פיליפ.

הנה ארבעה עמודים מהחוברת הזאת:

ביום הולדתי ה-75 הוצאתי לאור את החוברת הזאת:

ריכזתי בה עבודות משנות ה-60, עבודות שגם רבים מחברי הקרובים לא הכירו. מאז כבר הצגתי עבודות מהתקופה הזאת גם בתערוכות וגם כאן בבלוג.

הנה כמה עבודות מהחוברת הזאת:

גם את העבודות שריכזתי בחוברת הזאת רבים לא הכירו:

הוצאתי אותה ביום ההולדת ה-77 שלי. מדובר בעבודות שעשיתי במהלך השנים במיוחד לבלוג הזה.

הנה חמישה עמודים מתוך 24:

שנה מאוחר יותר, כשהייתי בן 78, שיניתי קצת את הקונספט, ובמקום חוברת הפקתי קופסה:

קראתי לה עבר ללא נוסטלגיה. הנה הטקסט שמסביר:

הנה ארבע עטיפות שעיצבתי במיוחד לפרויקט הזה. מתחת לכל אחת תמצאו את העטיפות של אותם ספרים שהכרתי כקורא צעיר:

ביום ההולדת ה-79 שלי הוצאתי לאור את החוברת הזאת:

בה פרסמתי 32 איורים שהופיעו לפני שנים במדור הסאטירי דבר אחר:

הנה שישה איורים שונים מהחוברת:

בתאריך 24.10.2015, שזה יום ההולדת של בת זוגי אלה, הכנתי לה חוברת:

הנה שלוש כפולות מהחוברת הקטנה הזאת:

כשהייתי בן 80 הוצאתי חוברת קטנטנה (11 x 9.5 ס"מ):

ובה הטקסט של שיר המגבעת של אלתרמן עם איורים שעשיתי במיוחד. זאת הייתה למעשה קונצרטינה ולא ממש חוברת.

הנה ארבעת העמודים הראשונים:

גם השנה, ביום הולדת ה-84 שלי, הוצאתי את הספרון הזה:

שמבוסס על רשומה שהעליתי כאן בבלוג.