אברהם הפנר – אבלאר ואלואיז באוניברסיטת תל אביב
כקולנוען וכאחד מחלוצי הקולוע הישראלי עדיין מוזכר שמו של אברהם (אברהמלה) הפנר, ומדי פעם אפשר לראות סרטים שלו. אבל כסופר, הפנר כמעט ולא מוזכר.
כקולנוען וכאחד מחלוצי הקולוע הישראלי עדיין מוזכר שמו של אברהם (אברהמלה) הפנר, ומדי פעם אפשר לראות סרטים שלו. אבל כסופר, הפנר כמעט ולא מוזכר.
מדי פעם אנחנו נדרשים לדון ביכולת ההישרדות של קריקטורה או סאטירה בכלל. במקרים רבים קשה ליהנות מיצירה סאטירית כאשר המושא שלה נעלם או נשכח, וכך גם היא נשכחת בעקבותיו.
אני מניח שאם לא הייתם קוראים את ההסברים שלי לא הייתם מפענחים את כל הרמזים האלה.
קרא עודהרבה שנים התפרנסתי מהעיתונות הכתובה. שנים רבות איירתי בעיתונים שונים. ו-22 שנה הייתי בצוות של דבר אחר, המוסף הסאטירי שהתחיל בדבר ועבר לידיעות אחרונות. אפילו קיבלנו את פרס סוקולוב לעיתונות.
קרא עודב-12 בספטמבר מצאתי את עצמי (לאחר שחיפשתי את עצמי שנים) בשכונת מרילבון בלונדון, ברחוב וימפל ליד מס' 50. זה הבית שבו הייתה גרה אליזבת בארת בראונינג.
ריצ'ארד ניוטון הוא קריקטוריסט אנגלי די נשכח. הוא מת בגיל 21 והיום הוא חבוי קצת בצילם של גדולי הקריקטוריסטים האנגלים הגדולים של העידן הג'ורג'יאני, ג'יימס גילראי ותומאס רולנדסון.
מדי פעם אני מזכיר כאן ובמקומות אחרים שפעם היה מוסף סאטירי בשם דבר אחר, שהתחיל את חייו בדבר וסיים אותם בידיעות אחרונות.
רוב המידע שאני מביא ברשומות על מאיירים של ספרי ילדים הוא מידע אישי, ולכן הוא בעיקר על המאיירים האנגלים. הפעם אנסה להציג משהו מהאיור הקלאסי הרוסי לספרי ילדים.
כמובן שאנחנו זוכרים אותם כזוג – מילן ושפארד, אבל בתערוכה מראות לנו האוצרות ששפארד לא היה היחיד שאייר את פו הדוב
קרא עודברשומה שהעליתי פעם, שעסקה בביטויים ארמיים, העליתי את התהיה הבאה: "מי שהופך מילים אנגליות לעברית, כמו 'הומלס' למשל, הוא חוטא בלע"ז כלפי העברית. לעומת זאת שמרבה להשתמש בביטויים בארמית, נחשב לידען בעברית ואינו מואשם בנוכריות."