עמוד הבית - דני קרמן

הוא תמיד העדיף להיקרא סופר ועיתונאי, אבל בעיניי הוא היה ויהיה מגדולי המאיירים/קריקטוריסטים

כשמציעים לי לאייר ספר "למבוגרים" זה גורם לי שמחה, למרות שבדרך כלל אני לא משנה את הגישה הציורית שלי

עבור מי שרוצה לבדוק מה זה באמת דיוקן סאטירי או הומוריסטי, אביא הפעם דיוקנאות שציירו שלושה יוצרים גדולים.

..ובו יסופר על איציק, שכתב הקדמה לספר של אבנר, ועל אבנר, שעשה איורים לספר של איציק.

הכללות הן כמובן בעייתיות, ולפעמים אפילו מסוכנות ומשיקות לגזענות, אבל קשה לכתוב רשומה יומרנית כזאת בלי הכללות.

מאיה בתי האהובה חגגה השבוע 30 שנה. לטובת האירוע הזה אני מביא כאן את אחד הספרים שכתבתי וציירתי לה

בחרנו בדרך הפשוטה של שאלות ותשובות, אבל השאלות לא היו ישירות. הן היו מעין חידות שלא הסגירו את הצד הדידקטי-לימודי.

כדי לא להישאר מאחור, בחרתי גם אני במילה שהיא "הכי". אבל אצלי מדובר במילה שהיא הכי אהובה על מבקרי הספרות

אז למה אני לא מסוגל להיות קריקטוריסט?
כי הדבר הראשון שנחוץ לקריקטוריסט הוא "סגנון" ויש מי שיקרא לזה "טכניקה" "שפה"

הנרי כתב הרבה על פושעים, אצלו הם מקסימים. אנחנו הקוראים לא יכולים שלא לאהוב אותם