עמוד הבית - דני קרמן

בחרנו בדרך הפשוטה של שאלות ותשובות, אבל השאלות לא היו ישירות. הן היו מעין חידות שלא הסגירו את הצד הדידקטי-לימודי.

כדי לא להישאר מאחור, בחרתי גם אני במילה שהיא "הכי". אבל אצלי מדובר במילה שהיא הכי אהובה על מבקרי הספרות

אז למה אני לא מסוגל להיות קריקטוריסט?
כי הדבר הראשון שנחוץ לקריקטוריסט הוא "סגנון" ויש מי שיקרא לזה "טכניקה" "שפה"

הנרי כתב הרבה על פושעים, אצלו הם מקסימים. אנחנו הקוראים לא יכולים שלא לאהוב אותם

אמנם השבועון הופיע רק שש שנים ונסגר ב-1937, שלוש שנים לפני שנולדתי, אבל הוא בכל זאת היה חלק מהתפריט הספרותי שלי כשלמדתי לקרוא.

אני מודה שהייתי זקוק לשנים רבות כדי להתאהב בקריקטורות החברתיות של דה מוריאה ולגלות שהן לא כל כך בנאליות כפי שהן נראות במבט שטחי

על פי הדברים שנאמרו מאותו רגע שהתיישבתי לידם, ניסיתי, ברוח הפלפול היהודי החביב עליי, להבין מה היה נושא השיחה

זאת רשימה לאוהבי חתולים, עם קצת געגועים לספרים של פעם.

איך הוצאנו מהדורה מוערת של ילקוט הכזבים. מי יזם; מי סייע; מי כעס.

המטרה העיקרית שלי ברשומה הזאת היא להראות את המנגנון ההומוריסטי של טניאל בקריקטורות שלו, מנגנון שהשפיע על רבים מאנשי הסאטירה החזותית.