עמוד הבית - דני קרמן

היום הוא יום ההולדת של אפרת, בתם של איילת ואבנר כץ. לפני כמה שנים נתתי לה מתנה 52 ציורים, וריאציות על הנושא אישה וציפור.

איכשהו מצאתי את עצמי במרכז לאמנות קינגס פלייס, מוקף בשפע דיוקנאות עצמיים

כשסיפרתי לו שהוצאת ידיעות מסכימה כנראה להוציא את האוטוביוגרפיה שלו, הוא צחק ואמר: “…כשיקראו את ההמשך הם יזרקו אותה לפח”.

הסיפור האיטלקי לא נגמר בזה שהם חיים באושר ובעושר עד… אלא יש שם סוף אחר. אני מניח שאם זה היה היום, הוא היה הופך להיות עד מדינה.

אם אני צריך להבדיל במילה אחת בין המוזיאון הזה למוזיאון שלנו בחולון, המילה היא עיצוב. אם היה מעצב, הוא דאג שאנחנו המבקרים לא נרגיש בו.

אספתי את כל מה שאיירתי פעם בנושא ספרים וחלק גם ציירתי במיוחד, סך הכול 50 איורים.

היום ממעטים להשתמש באיורים כדי למשוך את הקהל. אחד ההסברים לכך הוא השיגעון לידוענים, הסחורה התרבותית הזאת נמכרת הרבה יותר טוב בעזרת צילומים.

שנת 1918 הייתה כנראה שנה חלשה בספורט, וריפלי בייאושו חיפש נושאים אחרים לצייר. הוא החליט ללקט מוזרויות מעולם הספורט.

כיצד מנציח המאייר סופרים, משוררים וחברים, ואפילו את עצמו, גם אם ממש לא התכוון לכך

ריקארד סיפר לי שגם השוודים החסונים נהנים מאוד להתעורר בבוקר ולחשוב שהם חולים סופניים.