עמוד הבית - דני קרמן

בזכות קריקטור הבינו סופרים ומאיירים, ובעיקר ילדים, שנחש בהחלט יכול להיות גיבור של ספר לילדים.

"האיור מבחינתי מתחיל ברגע שהוא נעשה אמנות פופולרית, עם תפוצה המונית בעיתונות, בספרות ובפרסום."

הרבה לווייתנים ציירתי ב-65 השנים האחרונות, ולמרות שבטבע יש סוגים שונים, אני תמיד מצייר ראשתן גדול-ראש

נותרו אם כן כשני מטרים כדי לחולל ניסי שמחה, וגם "אל תעשו אותם ארוכים מדי, כי הפנייה מבן יהודה לאלנבי די חדה"…

קלארק גילתה שאנשים רבים סבורים שכרישים הם מכוערים ואכזריים, והיא גילתה גם שרבים חושבים שנשים לא אמורות להיות מדעניות.

"ההפך", אמר קלוביס, "השפם זה הדבר היחיד אצלך שנראה לי מוכר. אני מרגיש שכבר פגשתי אותו באיזה מקום".

באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?

כשאני מצייר פנים של ילד, אני נזהר בכל קו, ואילו בפרצוף של אדם זקן כל קו שיוצא, אפילו במקרה, נחשב לעוד איזה קמט.

הקלות והפשטות היא אם השעמום, ואם ספירת כבשים עוזרת להירדם, אז ציור כבשים יש לו אפקט דומה.

מהרגע שהכרתי את העבודות של סימונט הרגשתי קרבה מיוחדת למאייר הזה, שמתרחק מהליטוש והמתיקות שמאפיינים מאיירים אמריקאים.