עמוד הבית - דני קרמן

על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות

"טיילתי ליד החורשה וראיתי בחול עקבות של בעל חיים ונוכחתי שהן עקבות של…"

לפעמים אנחנו המאיירים עומדים בפני בעיה, כאשר כל מה שקורה בספר זה אבא ובן שיושבים על הדשא ומשוחחים.

טקסטים ואייטמים שהודפסו במדור הסאטירי "דבר אחר" נתנו חיים לתשעה ספרים

ביטויים לטיניים – עוד תירוץ לאייר דברים לא בהכרח שגרתיים, וגם הזדמנות להודות למי שהעשירו את נעוריי.

הגעתי למסקנה שמעולם לא הייתה איזו המצאה טכנולוגית, חשובה ככל שתהיה, שאמנים רבים התאהבו בה, כמו הרכבת.

מאורעות והרפתקאות שהובילו בסופו של דבר להוצאתו של הספר של חתולי

היחסים בין השניים האלה, היוצרים של החייל האמיץ שווייק, בהחלט ראויים לרשומה בפני עצמה.

ברגע שאשמע את המשפט: "הסופר לא פחות חשוב מהמאייר", אסיק מכך שאכן יש שוויון.

כך בערך תיאר אותו דיקנס: "יהודי זקן מאוד ומצומק, שפניו הנבזיות והדוחות למראה מוסתרות על ידי שיער אדום סבוך".