עמוד הבית - דני קרמן

את עיקר הרשומה אקדיש לאחד המשלים המאוירים ביותר של קרילוב, הקוורטט או בעברית – הרביעייה.

היום הוא יום הולדתה של אלה לשם, חברתי. המתנה שהכנתי לה הייתה ספרון קטן שבו ריכזתי את 12 ספרי הילדים שלא כתבתי.

"תושבי המדינה, גברים ונשים,
הגיעו אתמול שירים חדשים.
מי שרוצה ללמוד את המנגינה ואת הפזמון,
מתבקש לפנות אל שר הארמון."

ואז אני מצלם בצבע את האיורים, ואז אני חותך את הדמויות בחיתוך גס, בלי להיכנס לפרטים, ומרכיב אותן בהדבקה.

שתי גישות שונות והפוכות לקולאז'. תפקיד שונה לרקע, לפרטים ולתוצאה

שהאיורים הרבים שעשיתי לספריו מתפרשים על סגנונות וטכניקות שונים ומגוונים.

אם אתם מחפשים עוד מישהו מחונן שהופך חיסרון ליתרון, הביטו בעבודות של אד סורל המצטיין.

ביום כיפור נהוג לקרוא את ספר יונה, וזאת הסיבה שעכשיו, לקראת יום הכיפורים, אני מביא כאן את הרשומה על היונה.

כמעט כל הדמיון וה"יצירתיות" אצל ציירים ומאיירים שמציירים טווסים מתרכזים בזנב.

למה אוהבים לכתוב על דרקונים ולאייר אותם, ומיהם המאיירים שהעזו להתחרות בארנסט שפארד?